שביעי

23.02.18 | ח' אדר תשע"ח | 295 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר פורים זה החג האהוב עליי, אינ פק. אני קצת מתביישת לומר זאת קבל עמ ועדה, במיוחד אחרי שגיליתי להפתעתי שנשימ רבות במגזר הדתי פחות מתחברות לחג הזה, אולי בגלל מידה של קורבנות כשהגברימ נשפכימ אחרי שתיימ וחצי כו ות יינ והנשימ נאלצות לטפל פתאומ בעוד ילד, ואולי הפער שבחלוקת התפקידימ- הנשימ אחראיות ל עודה ולילדימ, והגברימ לשמחה. דווקא בקרב הנערות באולפנות אני מרגישה את השמחה המתפרצת ח רת הגבולות כשהנ 'עפות' על החג. לוח המועדימ היהודי הוא כל ככ חכמ שאני מתרגשת ממנו בכל פעמ מחדש. לפני שחזרתי בתשובה בקושי הכרתי אותו, רק מהשיר של נעמי שמר "בתשרי נתנ הדקל", אפילו לא ידעתי את תאריכ יומ הולדתי העברי. גמ החגימ נחגגו כלאחר יד- רק ציונ של ארוחת ערב משפחתית פלו כמה מלימ שלא אמרו לנו כלומ. כשהתחלתי ללמוד את המשמעויות השו נות של החגימ, התפעמתי מהעובדה שהמ נארגו באופנ שלא נשקע בהרגל שבשגרה. זה לא פשוט לאישה להיות שמחה. ה' קילל אותנו עוד משחר האישה הראשו נה בגנ עדנ: "הרבה ארבה עצבונכ". אבל בחודש אדר ה' מניח את הקללה בצד ומקל עלינו לשמוח, או כמו שאומרימ בשפת הכדורגל 'מעלה לוולה'. כלומר, בחודש אדר מלכ העולמ מעלה לנו לוולה את האפשרות להיות בשמחה- היא כבר לא בתהומ שצריכ לדלות אותה משמ בכוח. היא מרחפת מעלינו, שצריכ רק לתפו את הגל ולגלוש עליה. ה' לא ציווה רק את הגברימ להיות בשמחה. גמ אנחנו, על אפ הילדימ, משלוחי המנות וה עודה- מחויבות בככ. ואולי זה לראייה שגיבורת החג שלנו, השחקנית הראשית בעלילה היא מלכת א תר. נכונ, היא לא ממש שמחה וגמ נאלצה למ ור את נפשה בשביל לה ציל את אהוביה, אבל היא עשתה זאת בכדי שאנחנו, הדורות הבאימ של נשימ יהודיות קדושות, נוכל לשמוח ללא הפרעות. אנו נוהגים לקיים נשף פורים בחצר ביתנו בשמונה השנימ האחרונות. הקהל בנוי ברובו מגרעינ של חברימ חו זרימ בתשובה, שעמ השנימ נהיינו כמו משפחה. לרוב לחוזרימ בתשובה אינ מש פחה דתייה, ולכנ הקשרימ עמ החברימ מתחזקימ למעינ שבט קטנ. בשנימ האח רונות הצטרפו לנשפימ שלנו גמ דתיימ מבית. זה היה הרגע שבו הבנתי את ההב דל בשמחת הנשימ בפורימ. עבורנו זאת ההזדמנות לקיימ מ יבת קרחנה- ברוח מ יבות העבר שלנו, אבל בקדושה. במ יבות שלנו הנשימ הנ חלק בלתי נפרד מהשמחה, וכלומ לא נח כ מהנ. מה עמ הילדימ? אתמ שואלימ. הילדימ שמחימ ממש כמו ההורימ. איכ אנחנו מצליחימ בככ? להלנ המתכונ: . חצר גדולה ופרטית 1 . מו יקה טובה מוגברת 2 . כל משפחה מביאה בשר ויינ בכמות 3 המתאימה לגודלה . מזמינימ מבעוד מועד מתנפח לילדימ 4 הקטנימ ושולחנ הוקי לגדולימ . כ ו ל מ מתחפשימ 5 מחייבה איתתא לבסומיי בשנים האחרונות הצטרפו לנשפים שלנו גם דתיים מבית. זה היה הרגע שבו הבנתי את ההבדל בשמחת הנשים בפורים. במסיבות שלנו הנשים הן חלק בלתי נפרד מהשמחה, וכלום לא נחסך מהן . כ ו ל מ מתחלקימ בתפקידימ- כשאחד 6 הגברימ )שיודע לשתות( אחראי למנגל . כ ו ל מ שותימ )לא הילדימ(- במי 7 דה, לא על בטנ ריקה, לא מהר מדי ובלי ערבובימ של וגימ שונימ )כדאי גמ לקנות יינ יותר משובח כי הוא מתפרק יותר טוב בדמ( זהו, די פשוט למעשה. הדבר היחיד שי כול להיות לרועצ הוא האלכוהול. לכנ צריכ לנהוג באחריות ולשתות הרבה מימ בכדי לדלל אותו בדמ. אלכוהול הוא מ שכ שצורכימ אותו בכמויות הוא עלול לעורר את הצד האלימ שבנו. עמ זאת, באורח פלא שכזה, מעולמ לא ראיתי אלימות בפורימ. ה' שומר עלינו ומכוונ מלמעלה שכל עניינו של היינ יהיה לשמח ולרוממ אותנו. אנחנו מצידנו צריכימ גמ להתכוונ לככ ולשמור להתבשמ במידה הנכונה. בברכת פורימ שמח ומבדח לכל אחיותיי • נשות החיל ושות'. shutterstock איור: