שביעי

02.03.18 | ט"ו אדר תשע"ח | 296 גיליון שביעי | 10 שר ו ן ר ו ט ר מההופעות שלי לתלמידות ברחבי הארצ אני לומ האולפנות דת המונ על המגזר הדתי-לאומי. הלכ הרוח שלהנ, ההתנהגות, המראה שלהנ )מ ה של נשימ צנועות זה אחד הדב רימ משובבי הנפש שקיימימ, אפילו לי כאישה(, ובעיקר השאלות - הנ בית ה פר הכי אותנטי וכנה למאווי הלב של רוב הדתיימ מבית. זה מצחיק, כי בעצמ אני זו שאמורה להעביר להמ את החוויה שלי כחוזרת בתשובה, שזכתה לטעומ את טעמ ההצלחה הגדולה ולמרות זאת )ואולי בגלל( בחרה בחיימ של עבודת ה'. כלומר, הנ אמורות ללמוד משהו ממני. אבל כמו בכל דבר בחיימ זה עובד לשני הצדדימ. הרגע הכי מכוננ קורה דווקא אחרי המופע, כשהבנות ניגשות לשאול שאלות אישיות. יש שאלות הנוגעות ליצירה נשית- האמ שווה להשקיע ביצירה כשרק נשימ ישמעו אותי? "ודאי שכנ. יצירה היא כלי לעבודת ה'. אמ לא תבטאי אותה יש בכ חלק שי קמול- פוטנציאל שאינו ממומש תמיד גורמ צער בנשמה". אבל איכ יוצרימ? "כשרוצימ לעשות מו יקה כדאי לשאופ להיות ' ינג ונג רייטר'- יוצר שגמ שר את שיריו. יוצרימ בלי שכל או שליטה, מתוכ אמונה שזו יצירה שלכ ושל ה' יתברכ יחד. זה לא שלכ ואת גמ לא אחראית על ההצלחה או הכישלונ שלה. תכתבי הכל, בלי לחשוב 'מה יגי דו על זה?'. כל המחשבות האלו גורמות לחו ר ביטחונ ותוקעות את היצירה". החלק החמוד ביותר בשיחה הוא השאלות הנוגעות לעניינ התשובה: אני לא מצליחה להבינ איכ ויתרת על הכל בשביל עול מצוות? "החיימ החילוניימ לא יפקו אותי. הגעתי לטופ אבל החור שבלב לא נ תמ. עשיתי וי על כל ככ הרבה דברימ ועדיינ לא הייתי מאושרת. חיימ בלי אמונה בה' המ חיימ של בדידות נוראית. בכל רגע עולמכ יכול להחרב, כי אינ לכ כלימ להתמודד עמ הבלת"מימ שקורימ. אלו חיימ של כוחי ועוצמ ידי- זה אולי נחמד בהצלחות, אבל נורא ואיומ בנפילות. לא יכולתי להשלימ עמ העובדה שזאת התכלית, שלככ הגעתי לעולמ. ידעתי שיש משהו אחר אבל לקח לי המונ זמנ למצוא את האמת". אבל למה לקחת על עצמכ עול מצ וות? למה לא להאמינ וזהו? "שנימ רבות ני יתי לרקוד על שתי הח תונות. הבעיה היא שזה לא באמת עובד. עד שאת לא מתחייבת על הדרכ, עבודת ה' שלכ היא חלקית, וגמ הנחמה וה י פוק שנובעות ממנה. אמ את מאמינה שיש אלוקימ, הדבר הטבעי )והלא קל בכלל( הוא לקבל את פר ההדרכה שלו לחיימ. אני בטוחה שהוא רוצה עבורי רק טוב, ושיש במצוות כוח עצומ להגנ עלינו מפני ההבל והבלבול של העולמ הזה. זה שווה את המאמצ ואת האי ורימ כי זה משאיר אותי מאוזנת ועמ חוט שדרה חזק". שאלות מתוקות לפעמים אני מתגעגעת לחיים ההם. כשקשה אני אומרת לעצמי 'למה היית צריכה להביא חמישה ילדים?', אבל כשאני רואה את חברותיי מהתיכון עדיין רווקות או שיש להן ילד אחד, אני מבינה שבחיים לא הייתי מתחלפת איתן את לא מתגעגעת לחיימ ההמ? "לפעמימ כנ, אבל אני לא באמת רוצה לחזור אחורה. העולמ ההוא מאבד את הנצנצימ הזוהרימ מהר מאוד, ואת נשארת בלי תחליפ ראוי. אז ברור שכשקשה אני אומרת לעצמי 'למה היית צריכה להביא חמישה ילדימ?', אבל כשאני רואה את רוב החברות שלי מהתיכונ עדיינ רווקות או שיש להנ ילד אחד, אני מבינה שבחיימ לא הייתי מתחלפת איתנ. מרכז הכובד בחיימ ההמ נשענ על נקודות שלא ממש שווה להילחמ עבורנ למשל האדרת האני, כי ב ופ אתה מוצא את עצמכ כל ככ נהדר אבל עמ כלומ ביד". זוהי רק טעימה מהשאלות שנשאלות ועוד לא נגעתי בחלק המשפחתי, שבו אמי חזרה בתשובה ואנו מ פרות את התהליכ שעברנו יחד על הבמה. אבל • נשאיר משהו גמ לטור הבא. shutterstock איור: