שביעי

09.03.18 | כ"ב באדר תשע"ח | 297 גיליון שביעי | 14 שר ו ן ר ו ט ר תכנית טלוויזיה לאיתור פנתה אליי לפני כחצי שנה כשרונות והציעה לי להשתתפ. לא שאלתי יותר מדי שאלות, כשהבנתי שזאת פלטפורמה שבה אהיה חשופה לשיר מול חצי מהמדינה - ירבתי מיד. אודה ואתוודה שה ירוב קצת כאב לי, מכמה יבות: יש לי ני יונ של עשרימ שנה בתחומ .1 המו יקה וציפיתי להיות בעמדת השו פטימ )אני מבינה שנועה קירל - כו כבת הנוער, מביאה הרבה יותר קהל. אבל עדיינ מצפה בתמימותי שלמישהו בתאגידי הענק הללו יהיה באמת אכפת ממקצוענות ולא רק מרייטניג וכ פ(. אני לא ובלת תחרויות. זה קונ פט .2 מאוד יווני במהותו. ביהדות אנחנו לא אמורימ להשוות בינ אחד לשני, אלא הת חרות היא נגד עצמנו - איכ אני יכולה להתעלות על עצמי? אחת ה יבות לככ שתחרות אינה רצויה היא, שהיא גור מת להרבה חו ר איזונ. אמ ניצחת אתה באופוריה מוחלטת ולא מציאותית )ש ו פה לרדת מתישהו ולהכאיב(, ואמ הפ דת- טוב, את האכזבה, הכאב והביזיונ לא באמת צריכ לה ביר. עדיינ קשה לי לעשות את הוויתורימ .3 על הזדמנויות להיכנ לתודעת הציבור בקלות ובלי מאמצ. תכנית אחת כזאת יש בכוחה לקדמ בצורה רצינית את הקרירה שלי, ולאפשר לי לע וק בתחומימ נו פימ שמעניינימ אותי כמו לראיינ, להנ חות, לדבב ואפילו ל פק לי יותר הזמנות להופעות. הבעיה היא שהמחיר שמשלמימ על השתתפות בתוכנית כזאת )על אפ שיש לי כבר ני יונ בהתמודדות עמ טלוויזיה( הוא מחיר מאוד יקר של חשיפה לביזיונות, ביקורות ו תמ חפירות בחיימ שלכ. אני עדיינ אחוזה בתאוות פר ומ. עדיינ .4 יש בי מקומ שרוצה שכולמ יכירו ויאהבו אותי, רוצה את המעמד הזה - על אפ ההיגיונ והידיעה שזה בולשיט. בא לי שיאפרו אותי, יביאו לי כמה אופ .5 ציות לבגדימ ואני אבחר מביניהמ, ישלחו לי מונית הלוכ וחזור, יתייח ו אלי יפה, יקצו לי חדר אומנימ, נדוויצ'ימ ושתיה וארוחת צהריימ- ואולי גמ להרוויח איזה בוחטיה קלה? בקיצור- מתאימ לי להיות מלכה. ועדיינ, אחרי כל זאת, לא ממש היתה שאלה האמ להשתתפ בתוכנית או לא. היה ברור לי שזה לא בשבילי. ואחרי שכאב לי טיפה די שכחתי מזה. חצי שנה אחרי, הבת שלי מ פרת לי על תכנית חדשה בשמ 'גוט טאלנט'. "נועה קירל היא השופטת שמ אמא", היא אומרת בעיניימ מעריצות )ושוב אני מצ טערת שאינ דמות נשית צעירה, חינוכית ואמונית שהבנות שלנו יוכלו להעריצ(. אני נזכרת בפנייה של המפיקה ומ פרת לה שהציעו לי להשתתפ בה, אכ ירבתי. "מה???? את ויתרת על זה הדבר שאני הכי כזאת הזדמנות? רוצה בעולמ וככה את זורקת את זה לפח? לא אכפת לכ ממני?", לתגובה הזו של בתי ממש לא ציפיתי. הייתי בהלמ שהיא הופ כת את כל הנושא ביבה - אבל כנראה ככה זה בגיל הטיפש-עשרה, אתה מרכז העולמ והכל קשור אליכ. התשובות שלי לא אחרו לבוא- ש ירבתי בגלל ההלכה, גוד ביי טאלנט עדיין קשה לי לוותר על הזדמנויות להיכנס לתודעת הציבור. לתוכנית כזאת יש כוח להזניק את הקרירה שלי. אני אחוזה בתאוות פרסום. יש בי מקום שרוצה שכולם יכירו ויאהבו אותי, רוצה את המעמד הזה - על אף הידיעה שזה בולשיט שאני לא ובלת את התוכניות האלו, שלא ידעתי שנועה קירל תהיה שופטת וגמ לא ממש מתאימ לי שהטירונית הזאת תשפוט אותי ועוד ועוד… מיותר לציינ שכלומ לא עזר. הילדה התבייתה על ככ שאכ זבתי אותה ושהמניעימ שלי אגואי טיימ. לא נשאר לי אלא לצחוק בלבי על כל ה יטואציה. אותו עולמ של שקר שבר חתי ממנו, רודפ אחרי מתוכ ביתי שלי. אינ על היצר הרע. חייבימ להודות שהוא גאונ. נותר לי רק להתחננ בפני ה' שיושיע אותנו מהלופ הזה. "את יודעת", אמרתי לה, "האמת היא שיש בי חלק שכנ רצה להשתתפ בתוכנית, שכנ רוצה להיות מפור מת ולזכות בתהילה הזאת. אבל אני בוחרת לוותר על זה מתוכ ידיעה שרצונ ה' הוא הכי טוב בשבילי, ושתפקיד ההל כה הוא להגנ עליי". בשלב הזה היא כבר הייתה עמ הידיימ על האוזניימ, אבל אני • יודעת שהנשמה שלה שמעה shutterstock איור: