שביעי

09.03.18 | כ"ב באדר תשע"ח | 297 גיליון שביעי | 44 יוני רוטנברג ת ס נ כ ת י ב ת ו י ש ע מ עלילות הבייניש בחופשת הפסח אל תוכ ארונ הבגדימ ורק אחרי כמו מגבת שקופלה בעוד היא רטובה למחצה חמישה חודשימ מצאה שוב את דרכה אל הדרור, ככ חוזר בחור הישיבה מחמישה חודשימ של זמנ חורפ אל בינ הזמנימ משובב הנפש של ני נ. חמישה חודשימ לא ראה אור שמש, יעידו על ככ פניו הלבנבנות, ועתה הוא בדרכו לגמוע את שביל ישראל מצפונו ועד דרומו בשלושה ימימ. ככ הוא חולמ, לפחות. למעשה, המעיינ היחיד בו הוא עתיד לפגוש בשבועיימ הקרובימ, הוא בריכת האקונומיקה שאימו נוהגת להטביע בה את הכיריימ מדי שנה. אבל לא תמימ בחור הישיבה הטהור, ויודע הוא דבר וחצי דבר מענייני העולמ. כזכור שאביו נוהג להקניטו מדי שבת חופשית בטרוניה המרגיזה "נו, תגיד משהו! בשביל מה שלחנו אותכ לישיבה?", עמל הבחור רבות להכיר את כל הלכות פ ח על בוריינ, ראשונימ ואחרונימ, ולהאיר את אור ההלכה בבית הוריו בידענות ובהירות. המשימה הראשונה נחתה על בחור הישיבה הטהור כמה שניות לפני שה פיק להניח את התיק הגדול שהביא מהישיבה. חמודי, כינתה אותו אמא בניגוד למנהגה, והוא כבר הבינ לאנ הדברימ הולכימ. עד מהרה מצא הוא את עצמו יושב לצד אמו במשאית ששכרה, מטרטרימ ונו עימ ל ופר המהדרינ אדיר המימדימ 'רב ח ד ואמת'. שיירה של שלוש עגלות צדה את עיני העוברימ והשבימ בחנות הענק, קשורות זו לזו באזיקונימ שהוכנו מראש. ני יונ רב יש לה, לאמו של הביניש. איור: אלחנן בן אורי