שביעי

37 | 16.03.18 | כ"ט באדר תשע"ח | 298 גיליון שביעי ”בכל מהלכ התקופה של ההכשרה הצבאית, התקשורת עמ בת הזוג נעשית באמצעות מכתבימ וחבילות בדואר. יש בזה דווקא משהו מאוד מחבר ומאוד רומנטי, אתה יושב וחושב על מה אתה רוצה לכתוב לה, בורר מילימ, והנ מקבלות עוצמה הרבה יותר חזקה כשקוראימ אותנ שוב ושוב". התיאור הפ טורלי הזה לא נדלה מארכיונימ של צבא בעלות הברית במלחמת העולמ, וגמ לא מלוחמי המעוזימ בתעלת ואצ. את הדברימ האלה יפרו לי השבוע בחורימ צעי , בוגרימ טריימ של קור החובלימ בחיל 22 רימ, המבוגר שבהמ בנ הימ. למשכ חמש השנימ הבאות לפחות, ישרתו שלושתמ כקצינימ בחיל הימ, ינווטו פינות ויפקדו על צוותימ. איציק עמר, עטר כהנא ומתנ הנדל המ שלושה מבוגרי החינוכ הדתי-לאומי שהלכו בכיוונ פחות שגרתי, וביכרו את קור החובלימ על פני ה יירות המפור מות והנ חשקות יותר בקרב חבריהמ. ”בחברה שאני גדלתי בה, דיברו הרבה על יירות ולא על קור חובלימ", מ פר הנדל, תושב רעננה ובוגר המכינה בעצמונה. ”כשהת חלתי להתעניינ בחובלימ, ני יתי להבינ מה מיוחד שמ. השירות בתווכ הימי הוא מאוד מאתגר, והימ עצמו מהווה פלטפורמה שקשה לשרת בה. גיליתי שחיל הימ 'לא נחשב' רק בגלל החשאיות שלו. בתור אזרח, אתה לא יכול לשמוע על הפעילות שלו מטעמי ודיות. אנשימ פשוט לא יודעימ. ב ופ, יש שלושה גורמימ שהופכימ את השירות הזה למשמעותי ומאתגר - הק שיימ שהימ מביא, המשימות המיוחדות והחובה לשמור ירת הים יוני רוטנברג