שביעי

35 | 23.03.18 | ז' בניסן תשע"ח | 299 גיליון שביעי אודי ציטיאט צילום: // אלי סהר א 120- מ זה היה תלוי בי ולא ב חברי הכנ ת, מרימ פרצ הייתה הנשיאה של מדינת ישראל. לא רק פר ישראל מגיע לאישה המדהימה, שמהווה מל ומופת לנתינה ולעזרה לזולת, לח ברה ולקהילה, אלא גמ תואר רשמי . היא הרי לא 1 של האזרחית מ פר הייתה מ תפקת בנאומימ בטק ימ כאלה ואחרימ, אלא ממשיכה בעשייה יומיומית להאיר את דרכנו ולחזק את ידינו, בעיקר בקרב הזקוקימ ל יוע. ”אני לא חושבת שמגיע לי משהו. הייתי מעדיפה שלא תראיינ אותי בכלל", פתחה את שיחתנו. ”הייתי מעדיפה שלא יכירו אותי, הייתי מוות רת על כל הפר ומ ורק רוצה לחזור לחיימ הפשוטימ שלי, עמ שישה יל דימ, ולהמשיכ לנהל במערכת החינוכ. אבל מה לעשות שנגזר עליי לאבד את שני בניי. המציאות נכפתה עליי. אני נותנת לקדוש ברוכ הוא להוביל אותי למקומות שצריכימ אותי". ביומ חמישי שעבר, בשעת ערב, הודיעה מזכירתו של שר החינוכ נפ תלי בנט לפרצ שבמ גרת יורו בינ מתפקדי הבית היהודי בגבעת זאב הוא מבקש לבקר בביתה. רק כשהגיע, התברר לה שזה לא תמ ביקור נימו ינ. הוא הודיע לה שביומ העצמאות למדינת ישראל, בעוד כחודש, 70- ה יוענק לה פר ישראל למפעל חיימ. פרצ ההמומה פרצה בבכי, ובעוד שר החינוכ מחבק אותה היא אמרה בקול חנוק: ”אני לא ראויה. זה שלהמ. זה של אוריאל ואלירז. זה לא שלי. אני מקבלת את הפר ? קטונתי". מאז ההודעה על קבלת הפר , פרצ מוקפת בגל אהדה אדיר מהארצ ומעולמ. על אפ הבליצ התקשורתי, היא עלתה מיד להר הרצל לקברי בניה, לבשר להמ את הבשורה. ”מה זה הפר הזה? אני לא צריכה אותו. אני קיבלתי את הפר ברגע שפג שתי את העמ הנפלא שלנו. אני כבר זכיתי לחיות בתוכ העמ שלי. מה אני מביאה איתי? מפעל חיימ? אתה רואה מפעל? בניינ עמ עובדימ? לא. לא בניתי כלומ. היצירה שלי, אחת היא - לגעת בלבבות. לגעת ברוח". משיח במכנסי חאקי וסנדלים מרימ פרצ נולדה בקזבלנקה שבמ רוקו. בגיל עשר, לדבריה, ”פגשתי את המשיח". אביה, יעקב אוחיונ, אמר לה ”המשיח יגיע הלילה". איכ הוא יגיע, שאלה. ”תהיה לו חולצה עמ כפתורימ פתוחימ, מכנ י חאקי ו נדלימ לרג ליו", השיב לה. ”אתמ מבינימ?", היא מ בירה, ”המשיח עבורי היה שליח ה וכנות היהודית שהוציא אותנו ממרוקו והביא אותנו לכאנ". היא שוכנה עמ משפחתה במעב רת חצרימ בבאר שבע; למדה פרות והי טוריה באוניבר יטת בנ גוריונ ' נישאה 70- בנגב. באמצע שנות ה