שביעי

23.03.18 | ז' בניסן תשע"ח | 299 גיליון שביעי | 36 לאליעזר פרצ, ואחרי נישואיהמ עברה לאופירה )שארמ א שייח'(, שמ עבד בעלה כמפקח משרד הבריאות ושמ נולדו שני בניה הגדולימ, אוריאל , בעקבות ה כמ 1982- ואלירז ז"ל. ב השלומ עמ מצרימ, פונתה משפחת פרצ מביתה יחד עמ כל תושבי יני, עברה לגבעונ ומשמ לגבעת זאב, בה היא מתגוררת עד היומ. ארבעה יל דימ נו פימ נולדו למרימ ולאליעזר: הד , אביחי, אלי פ ובת אל. ( נהרג בנה 1998) בז' בכ לו תשע"ט הבכור, גנ אוריאל פרצ, ביומ הולד במארב בדרומ לבנונ. ”שלוש 22- תו ה שנימ לא יצאתי מהבית. לבשתי שחו רימ. לא הייתי מ וגלת לצאת החוצה. אתה חי ולא חי. הרי איכ אתה יכול לאכול את האוכל שהבנ שלכ אהב? אתה נחנק! כשאתה שומע שיר שהוא אהב, אתה נופל. ומה הוציא אותי מהבית? החתונה של אלירז עמ שלו מית. ביומ החתונה עליתי לקברו של אוריאל והתייפחתי במשכ כל היומ. איכ לא תהיה בחתונה? זעקתי מעל קברו. אבל בערב כבר רקדתי בחתונה. הרגשתי שנפתחו מעיינות השמחה". מרימ החלה להרצות בפני חיילימ, קצינימ ובני נוער בנושא המנהיגות. בחוברת בשמ ’העוז והענווה' אוגדו מכתבימ שכתבו חיילימ ומפקדימ של אוריאל, והמ היו ב י להרצאותיה תחת הכותרת ’קווימ לדמותו של מפקד'. שבע שנימ אחרי נפילתו של אוריאל, חלה בעלה אליעזר ב רטנ ( נפטר. 2005) ובתש "ה ”אתה מתכוננ למבחנ, מתכוננ להריונ. למוות אי אפשר להתכוננ". ומלאכ המוות היכה פעמ נו פת. (, השבוע 2010) בי"א בני נ תש"ע לפני שמונה שנימ. ערב שבת קודש, פרשת צו, שבת הגדול. שולחנ השבת היה ערוכ, ולפתע נקישות בדלת של נציגי קצינ העיר. ”לא רציתי לפתוח להמ. נעלתי את הדלת והגפתי את התרי ימ. כל דקה שלא אמרו לי, בשבילי הוא חי". ר "נ אלירז פרצ, גנ מפקד גדוד של גולני, נפל בתקרית בא 12 זור כי ופימ יחד עמ מ"ר אילנ ביאטקוב קי ז"ל. ”הרגשתי כמו איוב", נזכרת מרימ. היא פרצה בז עקות שבר לעבר אנשי צה"ל: ”יש לי שישה ילדימ, אל תגידו ששניימ הלכו. אני לא יכולה יותר. איכ הלכת מאיתנו? איזה חגימ יש לי? בנ אחד נהרג בחנוכה, בעלי בראש השנה וע כשיו אלירז לקראת ליל ה דר". זעקת אז ”אני רוצה למות", ופ  תאומ המוטו שמלווה אותכ הוא 'ובחרת בחיימ'. ”החלפתי את המשקפיימ. למדתי לראות את הני ימ הקטנימ שעושה לי הקדוש ברוכ הוא מדי יומ. למדתי להודות על מה שיש לי עכשיו. לה תכל אל הטוב. אל האור. אל האיש שמחבק אותכ. מה זה ’עינ טובה', כמו שנאמר בפרקי אבות? העינ שמ וג "בשבוע הבא נשב לסדר ונאמר 'שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו'. אנחנו חפצי שלום. הרי בימי התנ"ך חיו ביחד. אני יודעת מה מחיר השלום, כי פינו אותי מביתי, ויודעת מה הם ייסורי המלחמה. ועדיפים ייסורי השלום" 90 צילום: גרשון אלינסון, פלאש רס"ן אלירז פרץ ז"ל סגן אוריאל פרץ ז"ל "הקורבן תמידי, אבל אני עסוקה בחיים". עם כלתה שלומית, נכדיה וחיילי גולני, באזכרה של אלירז