שביעי

23.03.18 | ז' בניסן תשע"ח | 299 גיליון שביעי | 46 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה אלי הופ קינ קיוותה לחזור הביתה מלווה במשפחה גדולה, אבל לגורל היו תוכניות אחרות, וכשהיא שבה לעיירת הול דתה בא ֶֶק לאחר שאיבדה את בעלה בנ יבות טרגיות, היא מגלה שדבר לא נותר כשהיה. מ ביב משתוללת מלחמת אזרחימ, ובבית פנימה - הבית שבו נאלצת להתגורר תחת ח ותו של אחיה הצעיר מת'יו - משתוללימ פחדימ, אכזבות ופצעימ עמוקימ מכדי להירפא. מת'יו, הנער המהו , הפכ לגבר רב-עוצמה וקנאי, וככל שנחשפימ ממדי ה כנה הטמונה בו, ככ גדלה נחישותה של אלי לא לעמוד מנגד. הרומנ מבו על יפור אמיתי שהתרחש באנגליה .17- של המאה ה אדוני ראש הממשלה יהודה אבנר / תרגום: ברוריה בן-ברוך, תרצה גור-אריה הוצאת 'טובי ומרכז מורשת בגין' עמ' 674 אדוני ראש הממשלה כותב הנאומים של ראשי ממשלת ישראל שאינם בין החיים, מהווה מסמך תעודה ויש גם מוסר השכל - ההיסטוריה חוזרת • מרתק ובו סיפורים על חיי המנהיגים אחותו של צייד המכשפות בת' אנדרדאונ / מאנגלית: מור רוזנפלד הוצאת 'ידיעות פרימ' ו'תמיר- נדיק עמ' 226 /' פרימ יהודה אבנר היה דיפלומט, יועצ וכותב נאומימ עבור חמישה ראשי ממשלה: לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבינ, מנחמ בגינ ושמעונ פר . ה פר יצא בעבר באנ גלית )וגמ רט תעודה מרתק נכתב בעק בותיו( ועכשיו הוא תורגמ לעברית. אומנמ , אבל ה פר 2015 אבנר הלכ לעולמו ב מצליח להיות רלוונטי חרפ העובדה שכל האנשימ שעליהמ נכתב ב פר אינמ בני החיימ. אומנמ ה פר עו ק בחמישה ראשי ממשלה )אכ רק ארבע תמונות של ראשי ממשלה מופיעימ על הכריכה, כנראה משומ שפר לא זכה מעולמ במערכת בחירות(, אבל את החלק הניכר והמע ניינ שבו הוא מקדיש בעיקר למנחמ בגינ שבינו לבינ המחבר המנוח שררה מערכת יח ימ מיוחדת )בגינ, על פי המתואר, נהג לקרוא לאבנר "שייק פיר שלי"(. נאומיו המיוחדימ של בגינ שחלקימ מהמ מצוטטימ עד היומ זכו להשחזה של אבנר לא פעמ. ה פר גמ כתוב ב גנונ קולח, מעניינ ולא טרחני למרות מ פר העמודימ הרב. אחד האירועימ המתוארימ ב פר שנדמה כאילו נכתב אכ לפני מ פר שבועות, מ פר על הפגנה מתוזמנת כנגד בגינ בעיצומו של ראש השנה. בגינ, שהיה שומר מ ו רת לא רק למראית עינ, צעד לבית הכ נ ת הגדול בירושלימ כאשר מי שמלווה אותו הוא יהודה אבנר )שהיה אדמ דתי(. , ובגינ שה 1982 הימימ ימי ראש השנה של תאושש מניתוח בירכ צעד באיטיות כאשר הוא נשענ על מקלו. בדרכו לבית הכנ ת הוא מ פר לאבנר שלא היה מודע לדרמה של ' ברה ושתילה' )כל האירוע התרחש בחג( ועל ההאשמה העולמית כלפי ישראל. למרות חולשתו ואולי בגללה, את תפילת ראש השנה הוא העביר בדמע כפי שמתאר אבנר: "הוא התעטפ בטליתו והתפלל בדב קות שקטה מתוכ ה ידור אותו קיבל מתנה לבר המצוה...כאשר הגיעו החזנ והמקהלה... לפיוט 'ונתנה תוקפ', נצצה דמעה בעינו .(587-588) והוא התנועע בדבקות עמוקה לקראת יומה של התפילה מקבל בגינ עד כונ כי מתקיימת הפגנה כנגדו מחוצ לבית הכנ ת. למרות הרצונ להבריח אותו מהדלת האחורית של בית הכנ ת הוא מחליט לצאת מנ הדלת הקדמית. "כאשר הופיע ראש הממשלה בפתח בית הכנ ת ני תה קבוצות מפגינימ להתקרב אליו, יריקות, אגרופימ וקריאות רוצח! הפרו את קדושת היומ". התיאור הזה הזכיר לי איכ לא מזמנ התרחש אירוע דומה כלפי היועמ"ש מנ דלבליט, שאת צאתו מבית הכנ ת קיד מה הפגנה של תמהוני השמאל שלא נתנו לו להשלימ את אמירת הקדיש. הרי לנו, ששומ דבר לא באמת השתנה. הזכות לכ בוד שייכת רק לצד אחד של המפה הפו ליטית ועל זכות לכבוד דתי אינ מה לדבר. • ככה זה היה אז וככ זה נראה היומ.