שביעי

30.03.18 | י"ד בניסן תשע"ח | 300 גיליון שביעי | 12 א ל י סה ר למרות שהלכנו לפחות שעתיים עד לאולם בסלוניקי, לא הרגשנו את הדרך. פתאום החל גשם זלעפות. מיהרנו לקחת אתנחתא בתחנת הדלק וניצלנו אותה לתפילת מנחה, אבל הגשם לא הראה סימני הפוגה לא דמיינתי שאוציא את חג הפ ח הוא הפסח בפיינל פור. חג אהוב ונהדר. קצת קשה לומר את זה לאלה שכבר בט"ו בשבט יש להמ אולקו מהנקיונות, אבל כשהוא מ תיימ הוא יוצר תחושה של ריקנות. יש בו לא מעט הל כות והמונ הכנות, אבל ריח מק ימ ומשובב נפש של התחדשות. אפ פעמ לא הבנתי את אלה ש וגרימ את הבית לעשרה ימימ מדי שנה ועוד יותר נשגב מבינתי אלה שחוגגימ את כל החג בחו"ל, שהרי אנו מציינימ את יציאת מצרימ ולא את יציאת ישראל. אבל גמ לי יצא לחגוג את חג הפ ח בניכר. יצרה עידנ חדש במכבי 1999/00 עונת ת"א, ואחרי עשור של כשלונות היא חזרה לצמרת האירופית. הצצה קטנה במהלכ השנה לעבר לוח השנה, גילתה לי אז שגמר הליגה האירופית יחול באותה שנה במוצאי פ ח. אמרתי "יהיה ב דר" והמשכתי הלאה. מכבי עלתה לפיינל-פור, ואחרי שנג מר השידור, פתאומ ה"יהיה ב דר" הפכ להיות "איפה אני בליל ה דר"? ביוונ? ללא המשפחה? והאמ בכלל אפשר לשדר את הגמר, שהרי מדובר בערב יומ טוב שני של גלויות ובנ-ישראל שנו ע לחו"ל חייב לנהוג כמנהג המקומ? אחרי שינה טרופה אצתי למניינ הבוקר בבית הכנ ת המרכזי בנחלת יצחק וניגש תי ב יומ התפילה לרב המקומ, הרב מיכה הלוי, היומ רבה הראשי של פתח תקווה. הלוי ה יר את ה פקות לגבי האפשרות להיות בגמר, בבחינת "ידוע שהולכ למקומ בו נמצאימ גויימ וישראלימ אזי אינ בעיה". טוב, לפחות בעיה אחת פתרנו. בינ תיימ המשכתי בהכנות והגעתי לרב הראשי של לוניקי, אז הרב יצחק דיינ )היומ רב בז'נווה(. שאלתי אותו מתי יוצא החג ב . הצצה 20:54 : לוניקי ואז חטפתי הלמ קטנ קטנה לעבר אתר האינטרנט של פיב"א כדי לוודא מתי זריקת הביניימ של הגמר במו צאי יומ טוב ראשונ של פ ח, הבהירה לי נקבע הגמר. 21:00 שאני במצוקה: בשעה כאן הגיעה הדילמה שלי- נו, יש שומר השבת, לשיאה. עוד ישראלימ ויהודימ שחוגגימ את פ ח בחו"ל. אבל כאנ הגעתי למעשה לפ גת העבודה שלי בארבע שנות שידורימ. גמר גביע אירופה, רייטינג שיא. מי לא רוצה להיות בעמדה כזאת? מצד שני, ההתנ גשות עמ הערכימ שלכ. הרי כדי להגיע תצטרכ לקחת רכב ולחלל את החג? מב חינתי אמרתי - עד כאנ. אחרי השבת הצלחתי ליצור קשר עמ הרב דיינ. עיני זרחו מהחמימות והלבביות שהרב הפגינ. "אינ שומ בעיה. אני מז מינ אותכ לליל ה דר אליי, וגמ לארוחת הבוקר למחרת אתה מוזמנ אל ביתי". הכנתי את עצמי לכל האפשרויות, אבל שכנעתי את עצמי שמכבי לא תעבור את חצי הגמר בי"ג בני נ מול ברצלונה והכנתי לעצמי אלטרנטיבה ראויה. הפ ד של מכבי, ואני מצטרפ לחבר שחוזר בטי ת שכר באותו לילה לת"א ומצטרפ למשפחה בליל ה דר. מה "אתה עושה לנו נאחס. אתה אורז לפני המשחק", היה אומר לי בטח מישהו ממכבי בזעמ ובאימה אמ היה רואה אותי אורז ביומ המשחק - אבל הייתי חייב להתכוננ לכל. ב ופ מכבי ניצחה, ובשמונה דקות ל יומ המחצית השנייה נט בי מאיר אגדה של פסח צילום: יואש אלרואי - ארכיון איינשטיינ ז"ל: "אלי, את ליל ה דר הזה אתה חוגג ב לוניקי". השבתי לו בחיוכ מתיי ר: "אני הולכ להכינ את המרור ול הקילומטרימ 15 חשוב איכ אני צולח את בינ המלונ לאולמ ביומ הגמר". בבוקר התחבטנו בשאלה איפה נשרופ את החמצ שנשאר, ואמרנו לעצמנו שנ עשה זאת בצנעה. ה תובבנו מ ביב למ לונ, ומצאנו לנו פינה שקטה בה הבערנו את החמצ. לוניקאימ שעברו ליד הדליקה הקטנה השתהו, אבל המשיכו הלאה. שא ריות הלחמ התחשבו במצוקתנו והפכו מיד למושחמות ובלתי ראויות למאכל כלב, כפי שדורשת ההלכה. היו כאלה שתמהו על הצעד שלי, ואני ה ברתי זאת לצוות הצי לומ )אליו עוד נחזור בהמשכ( ככ: "בעוד כשבועיימ נציינ את יומ השואה. היהודימ שמ שמרו על המצוות בתנאימ בלתי אנושיימ. המ לא אכלו את פי ת החמאה שניתנה להמ במשכ חודשיימ, כדי להפוכ אותה לשמנ ונרות חנוכה. אז בימימ האלה, בהמ הכל אפשרי, לא נקיימ מצוות פשו טות יותר?" שלוש שנימ מאוחר יותר פגש אותי בחור אחד ואמר לי שהוריו, שורדי סהר עם מאיר איינשטיין ז"ל 1 בעמדת השידור של ערוץ