שביעי

30.03.18 | י"ד בניסן תשע"ח | 300 גיליון שביעי | 20 צילום: אהרל'ה ויסברג יוני רוטנברג תפ ו צ ו ת הלא רק פעם בשנה אבוא להתארח האולמות מלאים, הדרישה לאוכל כשר גוברת והסטודנטים רבני קהילות ברחבי העולם מספרים • מחפשים מפגש עם תוכן על התחברות לפסח מצד יהודים, גם כאלה שאינם קרובים לדת ”באחת השנימ הזמנתי לליל ה דר כמה משפחות של ישראלימ-חילונימ שגרימ כבר הרבה שנימ בשוויצ, והמ מאוד התלהבו מה דר בקהילה. נתתי להמ לקרוא כמה קטעימ מההגדה בעברית בשביל כולמ, והמ מאוד העריכו את זה, הרגישו שייכימ. מתוכ ההתלהבות, אישה אחת התחילה לצלמ אותי, ולפני שה פקתי להגיב היא כבר העלתה את התמונה לפיי בוק, שבה אני לבוש בקיטל בליל ה דר. היה קצת לא נעימ, אבל שמח תי שלפחות המ נהנו מה דר". זהו אחד מ יפורי ה דר המיוחדימ של הרב נועמ הרטיג, רב הקהילה היהודית בציריכ שבשוויצ. הרטיג ורעייתו המ חלק מרבני ’שטראו -עמיאל' המשתייכימ לרשת ’אור תורה טונ', ומשמשימ כרבני קהילות יהודיות ברחבי העולמ. רבנימ מהתפו צות מעידימ על החיבור הגדול של יהודי העו למ לחג הפ ח דווקא, ואפילו כאלה שבמהלכ השנה רחוקימ מהיהדות והקהילה. ”למרבה ההפת עה, גמ משפחות שבמהלכ השנה איננ מקפידות על הלכות כשרות במלואנ, שומ רות בצורה מדוקדקת בפ ח", אומר הרב ניר קורנ, רב קהילת קיטו שבאקוודור. ”יש משהו לא רגיל בחג הזה, אולי משהו פנימי בנפש יודע שזהו כרטי הכני ה לעמ היהודי". קורנ ואשתו, אנדריאה, יערכו כבכל שנה דר למאות יהודימ תושבי אקוודור, באולמ מיוחד ששכרו. ”ב דר משתתפימ אנשימ מכל הגוונימ, הצבעימ וה וגימ", מתאר הרב עמרמ מכבי, רב הקהילה היהודית ב טוקהולמ שבשבדיה. ”בתחילה זה היה מתוכננ למי שרוצה ואינ לו לאנ ללכת, אכ ככל שהתקדמו השנימ נו פו אנשימ שמעולמ לא חוו דר. אחר ככ באו כאלה שראו רטונ ’ דר לדוגמה' כדי ללמד איכ עושימ דר כהלכתו - ומשהבינו שזה יותר מארוחת ערב חגיגית, ביקשו לבוא כדי ללמוד. מגיעימ גמ תיירימ שנתקעימ, אנשימ בודדימ ועוד כאלו שזאת הפעמ היחידה בשנה שבה המ מזדהימ כיהודימ. בשנה השלישית נאלצנו לע צור את ההרשמה כשהגיעה למ פרימ גבוהימ מדי. פר אנשימ. 150- קטית, אינני יכול לנהל דר של יותר מ היו אפילו נוצרימ שרצו לחוות ’ עודה אחרונה'". (650 יין, מצה ומרור )כפול חלק מרבני הקהילות מתגיי ימ ל פק אוכל כשר לפ ח במהלכ כל ימי החג, מתוכ הבנה שליהודימ רבימ אינ בבית את התנאימ המתאימימ לככ מבחינת הכשרות. ”כדי לאפשר ל טודנטימ בקמפו לאכול אוכל כשר לפ ח, פתחנו בביתנו מ עדה למשכ כל החג", מ פר הרב אלי מגזימופ, רב קמפו ימ בבריטניה. ”ה טודנטימ נרשמו מראש והזמינו מנות בתשלומ מלי. השגנו ב וד משמעותי לעלויות הגבוהות, ובכל יומ הגיעו אלי טודנטימ לארוחת צהריימ. זאת הייתה חוויה 50- נו כ מיוחדת לכולמ, וגמ מי שלא מקפיד על שמירת כשרות או פ ח, הגיע כדי להיות חלק מהמפגש החברתי הנעימ. באחד הימימ זכינו לארח את ’לשמה', תוכנית שפועלת בקמפו , שבמ גרתה בכל שבוע טודנט אחר מעביר שיעור בנושא יהודי שהוא מתחבר אליו. זה הו יפ תוכנ ומשמעות למפגש החברתי". הרב ברוכ ושולמית בבייב, שעברו בשנה האחרונה מלובלינ שבפולינ לדורטמונד בגרמניה, מתארימ: ”ליל ה דר הוא כמעט כמו הימימ הנוראימ. יש משפחות שב דרכ כלל לא מגיעות לתפילות ולאירועי הקהילה, אבל בחגי תשרי ובפ ח רואימ אותנ. יש גמ חולימ וזקנימ שלא יכולימ להגיע ל דר המרכזי, אז אנחנו שולחימ להמ חבילה שכוללת בינ היתר מצות, יינ, מרור, חרו ת • ערכות כאלה". 650- והגדה. השנה נחלק כ כמעט כמו בימים נוראים. שולחן הסדר במסעדה היהודית ’גוסטיו‘ באתונה אישה אחת צילמה אותי מתוך התלהבות מהסדר, ולפני שהספקתי להגיב היא כבר העלתה את התמונה לפייסבוק. היה קצת לא נעים, אבל לפחות האורחים נהנו