שביעי

30.03.18 | י"ד בניסן תשע"ח | 300 גיליון שביעי | 60 להחזיר חינה של תורה ”בשבוע שאחרי עליית ’שבאבני קימ' קיבלתי הודעה ממישהי", מש חזר זגורי, ”היא כתבה: ’יצא לי לה תובב בקניונ ברמת אביב, ופתאומ ראיתי שני חרדימ, כמו ב דרה, עמ אותו טייל, מ תובבימ בקניונ. אמ הייתי רואה שניימ כאלו פעמ, הייתי די שונאת אותמ - משתמטימ, נטל על המדינה וכו'. והיומ די חיבבתי אותמ, הבנתי אותמ'. זאת מבחינתי כל המשמעות הגדולה והקטנה, הע מוקה והשטחית, של ’שבאבניקימ'. זו לא דרה לחרדימ, זאת דרה על חרדימ לקהל חילוני כדי להכיר, לה תחבר וליצור קירוב לבבות". איכ הצלחתמ ליצור את החיבור  הבלתי אפשרי הזה? ”כל מי שהשתתפו ב דרה היו אנ שימ לא שיפוטיימ. אני נותנ לדמויות שלי את הכבוד הראוי ומתייח אליהנ כמגניבות, מצחיקות ואינטליגנטיות. מלכתחילה אינ לי ביקורת כלפיהנ, ואני חושב שצריכ לעשות תיקונ, להחזיר את חינה של תורה, אפילו ברמה של שיווק: להפוכ אותה למ גניבה, עדכנית. הרי היהדות, בניגוד לדתות אחרות, זו דת שמתעדכנת כל הזמנ. לצד השמירה על מ ורת של אלפי שנימ, היא חיה, נושמת ומש תנה. זו דת שאוהבת ומכבדת אדמ. היח האישי שלי לדמויות היה הכי מקצועי ושווה, ולא נתתי לשומ דעה קדומה שלי להשפיע עליי". על אפ אחת מהדמויות? גמ לא  על אלו שעלולות לעורר אנטגוניזמ, כמו הרב שפיצר? ”גמ לשפיצר יש את הדרכ שבה הוא מאמינ. הוא לא רשע. זה מה שהוא מאמינ בו. ה דרה נפתחת בשאלה איזו דרכ נכונה יותר - ’חנוכ לנער על פי דרכו' או ’כפה עליו הר כגיגית'. כל אחד והגישה שלו". עמ איזו גישה אתה מזדהה?  ”'חנוכ לנער על פי דרכו'. ככה אני גמ מתייח ליצירות שלי. אני לא חושב שהגישה הקשה בימינו יכולה להזמינ אליה את המאמינימ. לעומת זאת, לא צריכ להתחנפ. גמ ב ד רה, למרות הצחוקימ והפאנ, נאמ רות אמירות מאוד קשות על החברה הישראלית: שוביניזמ, היח לצבא, גזענות בתוכ החברה החרדית". אבל משומ מה האמירות האלו  מחליקות בגרונ, והנ לא מעוררות אנטגוניזמ לצופה. זה כמו ביקורת ללא ביקורת. ”ה וד הוא לגרומ לצופה לאהוב את הדמויות. זה כמו שאמ את פוג שת מישהו זר ברחוב, שזורק לכ הערה שוביני טית, אני לא בטוח שתשמעי אותה באותה צורה שבה תשמעי הערה שוביני טית מאבא שלכ. ואבות אכנ זורקימ הערות שוביני טיות מדי פעמ. זאת אומרת שברגע שאתה אוהב את הדמות, אתה מ כימ להקשיב". בטח היו גמ תגובות שליליות.  ”רוב התגובות השליליות שקיבלתי היו על אי דיוקימ כאלו ואחרימ. אבל האמנות לא שמה לה למטרה לתעד את המציאות, אלא להעביר ביקורת". זאת המטרה של האמנות, להע  ביר ביקורת? באמנות שלי אני שמה לי למטרה לחבר ולהתחבר. ”לחבר ולהתחבר, אבל ממקומ שרוצה לתקנ. אני חושב שלהגיד שיש גזענות בחברה החרדית ושאנשימ מופלימ בגלל המוצא שלהמ, זה יותר מחבר מאשר להגיד ’בואו נתחבק ונהיה כולנו חברימ'. מתוכ הביקורת, האמנות מייצרת את החיבור". ויכוחים על הסט לקחת משהו מהיהדות, משהו  חדש שלמדת? ”כנ בטח. גמ במינוחימ הטכניימ, אבל בעיקר, וזה דבר מאוד גדול, הבנתי שהאמונה היא בעצמ שאיפה לטוב ויש בה כוח אמיתי להרבות טוב בעולמ". לא תפ ת את זה ככ לפני ה דרה?  ”אני חושב שהדתיות היהודית 50- שיווקה את עצמה לא נכונ ב השנימ האחרונות. ואני משתמש במינוח ’שיווקה' לא בגלל שיש לה צורכ לשווק את עצמה, אלא בגלל שב ופו של דבר יש תפי ה אנו שית לכל מינוח. כשאגיד ’רו י' או ’אתיופי' תהיה לככ תפי ה ישראלית מ וימת, והתפי ה שבה נתפ ו החר דימ במשכ עשרות שנימ אינה מזמינה או מקרבת. המ כאילו אומרימ ’אנחנו צודקימ ואנחנו בשלנו. אתמ מוזמנימ רק אמ אתמ מוכנימ לקבל את הת נאימ שלנו'. ובתנאימ כאלה, זה לא מזמינ לקחת חלק". אבל זה לא השתנה. החרדימ  עדיינ לא מתחנפימ. ”אני לא חושב שדברימ יכולימ להשתנות עד ה ופ. אבל יש שאיפה לשינוי, גמ אמ היא קטנה, ונראה לי שהמגמה משתנה". אז אולי להרבות טוב תמיד היה  באג'נדה של החרדימ, ואנחנו אלה שלא הבנו את זה קודמ? ”לא ראינו את זה קודמ. החילונימ בארצ לא רואימ את זה ככה, אבל אולי עכשיו קצת כנ". תהיה עונה שנייה?  ”נכתבת בימימ אלו על ידי צוות מג וונ של דתיימ וחילונימ. יש הרבה ויכו חימ, גמ על ה ט, אבל אלו החומרימ • שהמ הדלק לקונפליקטימ ב דרה". החרדים כאילו אומרים ’אנחנו צודקים ואנחנו בשלנו. אתם מוזמנים רק בתנאים שלנו', וזה לא מזמין. ואולי להרבות טוב  תמיד היה באג'נדה שלהם, ואנחנו לא הבנו את זה? לא ראינו את זה קודם. החילונים בארץ לא רואים את זה ככה, אבל אולי עכשיו קצת כן "זאת סדרה על חרדים לקהל חילוני, כדי להכיר, להתחבר וליצור קירוב לבבות" למצולם אין קשר לכתבה | 90 צילום: הדס פרוש, פלאש