שביעי

13.04.18 | כ"ח בניסן תשע"ח | 301 גיליון שביעי | 20 זהו שיר ערש לילד בזמנ פרעות תרפ"ט. לפני השינה לא מ פרימ לו על הדובי או הבובה זהבה, אלא על הצרות שמתרגשות על עמ ישראל. בתל יו פ ובבית אלפא, כולמ משלמימ את המחיר של ההר נות הערבית. עוד לפני השטחימ, הדיבורימ על מדינה פל טינאית שלא נבראו אז: הערבימ שורפימ, דוקרימ ואנו בונימ ומקימימ. השיר בא להרדימ את הילד, אבל לפני השינה לשתול בו רעיונות של עוצמה, של תנופה, בלי לה תיר את הצרות שמ ביב. צילום: ויקיפדיה שכב בני שלום חריטונוב לחן: // עמנואל הרוסי מילים: שכב בני, שכב במנוחה, אל נא תבכה מרה. על ידך יושבת אמך, שומרת מכל רע. מילל בחוץ התן ונושבת רוח שם... אך אתה, בני הקטן, נומה שכב וישן. לילה, לילה, לילה צל יעוף מהר מאוד. אסור, אסור להתעצל. מחר צריך לעבוד. מחר יצא אבא לחרש, בתלם, בתלם ילך האב. הנה תגדל, תרים הראש, תצאו לשדה אז יחדיו. הנה תצמח, הנה תגדל בארץ ישראל, לקראת הגיל, לקראת עמל, כמו אבא תהיה פועל. אז תזרע בדמעה ותקצר ברנה - אך כעת לאמא שמע: נומה, נומה נא. לילה, לילה, לילה קר, שועל חורק לו שן. סובב, סובב על המשמר, אבא אינו ישן. ביום עבד, בלילה ישמור, שם בגרן ישמור האב. הנה תגדל, תהיה גבור, תצאו לשמירה אז יחדיו. שכב בני, שכב, אל תירא, כל המושב ער. אמא גם כן בשמירה, תגן על בנה אבנר. בוערת הגרן בתל יוסף, וגם מבית אלפא עולה עשן... אך אתה לבכות אל תוסף, נומה, שכב וישן. לילה, לילה, לילה אש תאכל חציר וקש, אסור, אסור להתיאש מחר נתחיל מחדש. מחר צריך לירות המסד, בית לבנו יבנה האב. הנה תגדל, תרים היד, תצאו לבנין אז יחדיו. ר ו ק ם ו ל ש ב א ר " ד Shutterstock צילום: