שביעי

13.04.18 | כ"ח בניסן תשע"ח | 301 גיליון שביעי | 22 בלדה לחובש אפי נצר לחן: // דן אלמגור מילים: הם התקדמו לאט. הכל היה רגוע. מנגד הנהר וגומא מרשרש פתאום רעם ברק, אחד צעק: פצוע! אני כבר בא- ענה לו החובש. עלינו על מוקש! - צעק אז הפצוע, אני כאן, לצידך - ענה לו החובש. ברד של אש ניתך, ברד כבד קטוע, מעבר לנהר, לגומא הרוחש. שאירו אותי כאן - ביקש אז הפצוע, ַ ה עזוב שטויות - ענה לו החובש. תציל את עצמך - ביקש אז הפצוע. אני נשאר איתך - ענה לו החובש. והם נותרו שניהם, והשדה פתוח. והם נותרו שניהם, והם גלויים לאש. אנחנו אבודים - מילמל אז הפצוע, אחוז בי טוב - ענה לו החובש. נפצעת גם אתה - מילמל אז הפצוע עזוב, זה לא נורא - ענה לו החובש. האש כבדה, כבדה! קשה, קשה לנוע. רק לא להתייאש, רק לא להתייאש, אזכור אותך תמיד - נשבע אז הפצוע. רק לא ליפול - מילמל אז החובש. שלך עד יום מותך - נשבע אז הפצוע. היום הוא יום מותי - ענה לו החובש. פתאום ענן אבק, פתאום עלתה הרוח, וצל על הקרקע, והוא קרב, רועש. ניצלנו! הם באים! - ייבב אז הפצוע, אך לא שמע מילה מן החובש. אחי, אחי שלי! - ייבב אז הפצוע. מעבר לנהר הגומא מרשרש, אחי, אחי שלי. ץ י ב ו ר ו ה ם ח נ מ "והם נותרו שניהם, והשדה פתוח/ והם נותרו שניהם, והם גלויים לאש" אינ הרבה אופטימיות בשורה הזו, ובכלל בשיר הזה, אבל יש במילימ האלה כל ככ הרבה: יפור אחד שקרה, שני חיילימ באמצע מלחמה, שני בחורימ צעירימ שמתגלימ בגדולתמ במצב הכי קשה שהחיימ מזמנימ להמ. כשיהורמ גאונ מרעימ בקולו, עמ המילימ הפשוטות של דנ אלמגור והלחנ הדרמטי של אפי נצר, אני מתרגש בכל פעמ, ומדמיינ את ה יטואציה הזו. ומאז בוודאי 1956- 'בלדה לחובש' נכתב ב התרחשו הרבה יפורימ כאלה. בשולי הניצחונות הגדולימ, לצד רגעימ כמו שחרור הכותל וכיבוש החרמונ, אותמ שני אלמונימ, חובש ופצוע, המ בשבילי הגיבורימ האמיתיימ של הארצ הזו. צילום: איתן וכסמן 90 צילום: חיים אזולאי, פלאש