שביעי

20.04.18 | ה' באייר תשע"ח | 302 גיליון שביעי | 14 צילומים: באדיבות המצולמים ישראל ארבל )מימין( וציונה יעיש עם בתה אתי "עשו לכולנו ברית ביחד, ולארבעתנו קראו ישראל" ביום העצמאות הראשון פסקו רבני לוב: בנים שנולדו באותו ציונה יעיש: • שבוע ייקראו ישראל והבנות יישאו את השם ציונה "קראו לי על שם הדגל שהניפו כשנולדתי - 'שאו ציונה נס ודגל'" "ברית המילה שלי הייתה ביומ העצמאות הראשונ פר ישראל ארבל בנ + ת הגדול בטריפולי", מ + בבית הכנ . "יחד איתי היו עוד שלושה תינוקות, שהברית 69- ה שלהמ התקיימה באותו יומ. לכולנו קראו ישראל". 4 , ערב חגיגות יומ העצמאות הראשונ למ 1949- ב דינת ישראל, הרבנות הראשית לישראל עוד התלבטה אמ לומר הלל בברכה או לא. אלא שבית הדינ הגדול מ שורה של הלכות מרחיקות + של יהודי טריפולי פר פ על הנהוג בארצ, ציוו הדיינימ + לכת לכבוד החג; נו לקרוא בתורה בשחרית ובמנחה, כולל הפטרה, לשלוח מנות ומתנות לאביונימ כמו בפורימ, וגמ החליטו כי 4 כל בנ שנולד בשבוע שחל בו יומ העצמאות ייק רא 'ישראל', והבנות ייקראו 'ציונה'. המעמד המרגש של 4 ברית המילה ביומ הע צמאות הועצמ על ידי 4 נדקימ מיוחדימ, שנ + 4 בחרו להחזיק את התי נדקימ + נוקות. "אחד ה היה אברהמ דובדבני וכנות היהודית. + מה בא, אבל ביקשו + נדקאות ל + בדרכ כלל נותנימ את ה מאבא שלי שייתנ את הכבוד ליהודי צדיק מטריפולי נדקאות + פ + שלא היו לו ילדימ, והוא היה קונה בכ ביר ארבל. "ראשי הקהילה שיכנעו אותו + בבריתות", מ לתת ליהודי הזה, אמרו לו שהוא מקובל גדול ותמיד משתדל לקנות את המצווה הזאת, ומגיע לו את הכבוד ישראל ארבל: ראשי הקהילה ביקשו מאבא שלי שייתן את הסנדקאות שלי ליהודי צדיק מטריפולי, שלא היו לו ילדים. סבא שלי הסכים לוותר כימ לוותר, ואותו + בא שלי ה + . הזה ביומ מיוחד כזה נדק שלי". + יהודי היה ה "אוי למי שיגיד מילה רעה" פיקה + אחת הבנות שנולדו באותו השבוע אכ כבר ה פינה בדרכ לארצ ישראל, היא ציונה יעיש. + לעלות על פינה בחופי נמל חיפה. + מוכ ליומ העצמאות עגנה ה + "מיד כשאמא הגיעה לחופ המ הניפו דגל ישראל והייתה פרת ציונה. "לאמא היו צירימ, + הרבה התרגשות", מ ומרוב הדחיפות היא הלכה למיילדת ערבייה שהייתה שמ. היא ואבא קראו לי ציונה, על שמ הדגל שהניפו ודגל'". + כשהגיעו לחופי הארצ - 'שאו ציונה נ פר על + כשארבל נזכר בדמותה של אימו, הוא מ 4 וג שכבר קשה למצוא. על אפ הק + ציונות עמוקה מה שיימ שהיו, ועל רקע הטענות שעולות באחרונה על ידי עולי צפונ אפריקה, אימו של ארבל התעקשה לדבר רק טוב על המדינה. "אצל אמא שלי, אוי ואבוי למי שהעז להגיד משהו רע על המדינה. רט כזה על הבעיות שהיו כשהקימו את + "עכשיו עשו המדינה. אנחנו גרנו בביריה והיו חיימ פי אלפ קשימ מאלה שבדימונה, לא היה חשמל והיינו הולכימ למעיינ להביא מימ. אבל אוי ואבוי אמ מישהו העז לקלל את המדינה לידה. כל חייל שאמא הייתה רואה, היא הייתה 4 אומרת עליו 'כפרה, כפרה'. כל ערב הייתה יוצאת למ ת, ולפני השינה מתפללת לעצמה בלשונה. התפילה + רפ לרגל של חיילי צה"ל. + שלה הייתה שאפילו קוצ לא יכנ 4 הייתה מתפללת בערבית 'עמרו מא ינזל' )ביטוי שמש • מעותו תקווה שהדגל ימשיכ ויתנופפ(". יוני רוטנברג תפ ו צ ו ת 7 0 - ה ת ו א מ צ ע ה ם ו י