שביעי

27.04.18 | י"ב באייר תשע"ח | 303 גיליון שביעי | 48 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה צילום: מתוך ויקיפדיה חייו של הרב יו פ דוב ולוביצ’יק היוו גשר בינ עולמות: מהיהדות השורשית במזרח אירופה עד מעוזי האקדמיה בברלינ, ומלב המודרנה בארה״ב עד תקומת העמ בישראל. הגותו, חו שפת את העומק הרעיוני הטמונ בה לכה היהודית ואת הדרמה החווייתית שבקיומה. הרב ולוביצ’יק דנ באומצ, במקוריות ובכנות, ב וגיות הקיומיות הפוגשות את היהודי המודרני המעורה בעולמ. 'עוז וענווה' מנתח ומנגיש את מלוא היקפ הגותו המרתקת, לר בות כתבימ שבמשכ שנימ היו גנוזימ באוצרו, ומעלה תובנות המאירות באור חדש גמ את זמננו. הקריאה ב פר עוברת כמ ע מרגש ודרמטי, ממש כנפשו ה וערת של הרב עצמו. כל אהבותיו של אליעזר בן-יהודה אליעזר בן–יהודה עמ' 310 / ' הוצאת 'ידיעות ספרים החיים לצד מחייה השפה העברית הילד שאביו נפטר בעודו רכון על הגמרא החליט להקדיש את חייו להנחלת השפה זו הזדמנות גם להכיר את הרעייה שחיה בצילו וזוכה כעת להכרה והוקרה • העברית ראובנ ציגלר עוז וענווה / מאנגלית: שי נדיק עמ' 579 / ( הוצאת 'מגיד' )קורנ לפני כשנה וחצי יצא ה פר 'החצופ האר צישראלי', ביוגרפיה שכתב איתמר בנ אב"י על חייו כעיתונאי, ופר, איש הגות ובעי קר בנו של אליעזר בנ-יהודה. כעת כנראה מגיע פרויקט זה להשלמתו עמ צאתו של ה פר הנוכחי שמתאר את חייו של אליעזר בנ-יהודה. על ה פר הנוכחי חתומ אליע זר בנ-יהודה, נכדו של אליעזר בנ-יהודה 'הראשונ' שמתאר ב ופ ה פר את צוואתה של בתו, "ואתה ת פר את ה יפור הזה לדורות הבאימ". מחייה השפה העברית בנ-יהודה, נולד בעיירה נידחת למדי בבלרו . הוא איבד את אביו בילדות, בעודו רוכנ על הגמרא. חווית ילדות זו השפיעה עמוקות על הילד הצעיר והוא היה נחוש להיות גדול בתורה. אמו, שהייתה מחו רת אמצעימ כלכליימ, נעזרה בקרוב משפחה אמיד שדאג ללימודיו של הילד בישיבה. אלא שראש-הישיבה 'הג ניב' מפעמ לפעמ לנער הצעיר פרי דקדוק והשכלה כללית. כשנודע לקרוב המשפחה על ככ הוא חדל לממנ את לימודיו של אלי עזר. אליעזר עבר תהפוכות דתיות. בשלב מ וימ התרחק מאוד מנ הדת ודבק בתר בות הרו ית. בהמשכ היגר לפריז ושמ נחשפ ללאומיות היהודית. שמ התחוללה התמורה המשמעותית של חייו, כשהוא החליט להק דיש את חייו ומרצו לטובת התיישבות בארצ ישראל עמ הנחלת השפה העברית. עד כאנ הדברימ ידועימ למדי. אבל תרשו לי לשימ בצד את תרומתו של אליעזר. הגיבורה האמיתית של ה פר )לטעמי( היא דבורה, אשתו הראשונה של בנ-יהודה. היא הארכיטיפ של כל מי שנג זר עליו לחיות לצד אדמ אידיאלי ט בצורה יוצאת דופנ. היא נולדה למשפחה יהודית עשירה ומשכילה, ואליעזר, העני בממונ אכ העשיר בתשוקה לשפה העברית, הת חבב מאוד על אביה שלמה. למרות חיבה זו, אליעזר הבינ שאמ יישא אותה הוא גוזר עליה חיימ קשימ מאוד. היא תיאלצ לע זוב את חייה הנוחימ ולחיות לצידו במדי נה פרימיטיבית למדי מבחינה טכנולוגית, נטולת אמצעימ ורחוקה מאוד מהוריה. למ רות שהשניימ התאר ו, אליעזר שחלה בש חפת הפציר בה לא להתחתנ עמו. הוא הבינ היטב איזה חיימ היא תיאלצ לעבור. היא, שלא הייתה להוטה לשפה העברית כמותו, אהבה אותו בכל לבה, ה כימה ל'שיגעונ' העברית שלו ורצתה בכל זאת לחיות לצדו. בכל פעמ שאליעזר חלה, היא הייתה שמ בכדי לדאוג לו. כשעלו לירושלימ, למרות שלא ידעה כמעט אפ מילה בעברית כשה כירה אותו, ה כימה לדרישתו לשוחח רק בעברית עמ האנשימ ה ובבימ אותה. כשבנה בנ-ציונ )איתמר(, נולד, חששו כולמ שהילד י בול מפיגור, כי לא היו בנמצא ילדימ דו ברי עברית. אכ היא נשאה בנטל. באופנ עצוב ואירוני, דווקא היא שדאגה לאליעזר החולה בשחפת כמעט כל חייו, דווקא היא מתה לב ופ מהמחלה הארורה. אבל תרומתה לשפה העברית לא תישכח. פר שמיועד לאנשימ 'רגילימ' שחיימ • לצד אידיאלי טימ.