שביעי

04.05.18 | י"ט באייר תשע"ח | 304 גיליון שביעי | 50 orreut@gmail.com לה ערות, הארות והמלצות על מסעדות: ……… אור רייכרט החבר י ם של ר י י כרט ז'שוב, שיינדי וז'סקה הפרה מהאווירה הקודרת של מזרח פולין • אם תתעלמו ממצע הנבגים על הרצפה עוד תגלו צ'ולענטיה מדהימה • וממתחם הנוחיות • טרום המלחמה הגדולה יואליס 11 בן גוריון גבעת שמואל 11:00-16:00 :' א'-ד 11:00-00:00 :' ה כשרות: הרבנות גבעת שמואל ומהדרין של הרב לנדא סולם רייכרט מסעדת/קייטרינג/חדר אוכל מזרח יודו-אירופאי כוסו כיסאו יש מצב שתמהיל הנבגים, העובש ודביקות הרצפה מיטיבים עם האוכל כיסו סביר כעסו חבר'ה, המציאו כבר את הספונג'ה, הסמרטוט ומשרד הבריאות לנצור כיף של שבת בערב שישי עם מענדי שעה קלה לפני חצות והגענו לשכונה השקטה. זמזומ נורות הרחוב הצהובות העיב על השקט. בניינ ובייטי אפור שעמד במרכז הרחוב והיווה מרכז קניות לתושבי השכונה המנומנמת, טמנ בחובו וד אפל ועתיק. הקפנו את הכני ה אל השער האחורי, והעמקנו בירידה אל פתח כני ת ה פקימ. שלט קטנ ומלוכלכ הבהיר לנו שאנחנו במקומ הנכונ, אכ השקט לא נתנ לנו מנוח. אור בצבצ מדלת פנימית והעניק לנו ח ד של תקווה קטנה. פתחנו את הדלת ומשב אווירה של מזרח פולינ של המאה התשע עשרה אפפ אותנו מרגל ועד ראש. קבוצות, קבוצות, של יהודימ אורתודוכ יימ לבו שי שחור עמ נשותיהמ, רכנו מעל צלחות פל טיק שחורות והתענגו על מנת נזיד בשר ושעועית המ תקראת 'צ'ולנעט'. לא נשמע אפילו צליל אחד של מוזיקת רקע שתלווה את קולות הלעי ה. הרצפה הדביקה, שהכילה אורגניזמימ שהתפתחו לחיימ תבוניימ עמ דת משל עצממ וקיבלו את פנינו בצהלות. שלושה פ י אוכל, אחד חמ ושניימ קרימ, היו רחוקימ זה מזה וניכר שראו ניקיונ י ודי בעת הוצאת ה פר 'ויואל משה' של האדמו"ר מ אטמר בזמנ המלחמה הגדולה. שמתי את נפשי בכפי- כזה אני, אמיצ, והלכתי לדגומ את הנוחיות. אנ ח בע דינות. שירותי הגברימ המקולקלימ בתחנת הרכבת המרכזית במובמאיי, היוו תחרות קשה למדיי ל ניטרייה של ה'נוחיות' ביואלי . אבל בואו נתעלמ מהתיאורימ החיימ ונעבור לעיקריות. מענדי, מנהל חוג הקריאייטיב במכללה שאני מלמד, התלווה אליי לארוחת ליל שישי. הוא הזמינ לנו שתי ש"ח לצלחת(, שתי מנות קיגעל 20) מנות צ'ולענט ש"ח ליחידה(, ושתי מנות קרטופעל 7) ירושלמי ש"ח ליחידה(. מהפ ימ 7) קיגעל, מאפה תפוחי אדמה הקרימ שהכילו מגוונ לטימ לקחנו שני וגי לט ש"ח לשניהמ(. מהפ 35) כבד-קצוצ: עמ ביצה וללא ש"ח 10) השני, פ הדגימ הקרימ, לקחנו ווייטפיש ליחידה( העלול להתקרא בטעות 'גפילטעפיש' אכ איננו עשוי מדג הקרפיונ. בעל הבית נתנ לנו צלוחית פל טיק לבנה קטנה ובתוכה 'חמוצ' מחולק לפי ות לא שוות בגודלנ. מה עושימ עכשיו? לוקחימ את הכבודה לשולחנ הפורמייקה הערומ. אמנמ בירות לא היו כאנ לצערנו הרב, ולא עמדה לנו הדרכ הנאותה ללחלח את הגרונ כדי להטביע את הנזיד החומ במורד הגרונ. אבל לא ניתנ דווקא לזה לשבור אותנו. מהבי הראשונ, הבנו שאנחנו במקומ הנכונ. משמע בחלומ של 'שלומ-עליכמ', בואכה הכפר היהודי הקטנ בפאתי ז'שוב, כשז'אדק הפליישר של הכפר שחט את ז' קה הפרה ועשה מטעמי מלכ מארבעה מרכיבימ, לכבוד אירו י שליימקה החו יד עב"ל הגברת הח ודה שיינדי פריילעכמנ. הצ'ולנט היה נימוח, הבשר שלא התחבא ונכח בגודלו, היה חלק נכונ מתוכ הנזיד היצוק שמילא את הפה, החיכ והלשונ בחוזקה. הקיגלימ )או הקו גלימ, תלוי מאיפה אתמ( היו טובימ ו בירימ, אבל לא מזהירימ כשמי רקיע. שני וגי הכבדימ, עמ וללא הביצה, עשו יופי של עבודה, כשהכבד ללא הביצה לקח בהליכה קלה. ולב ופ, דג הווייטפיש. למרות שנאלצנו לבקש בתקיפות מבעל הפונדק להניח לנו על הצלחת מלוא הכפ חריינ, קציצת הדג הטחונ הייתה מתקת קה, אוורירית, טעימה ונכונה. שילמנו במיטב מצלצלינו וחזרנו למילניומ הנו • כחי. א-מחיי'ה!