שביעי

18.05.18 | ד' בסיון תשע"ח | 306 גיליון שביעי | 36 הרבה קיבלתי מרבותיי, אבל בעיקר קיבלתי ממורי ורבי הרב גולדוויכט זצ"ל, מעבר ללימוד, את ערכ אהבת התורה והחיבור לתורה ללא שיעור. ברב גולדוויכט היו ניכרימ שני דב רימ שהיו גורמימ לאהבת תורה אצל התלמידימ בצורה מאוד משמעותית: . האור שהיה יוצא ממנו כאשר 1 היה לומד. הוא פשוט היה מקרינ אור ושמחה מיוחדת במינה כאשר היה עו ק בלימוד. האור והחדווה המיוחדימ הללו הקרינו בצורה יוצאת דופנ על כל תלמידיו. . הוא היה מדבר כל הזמנ, על 2 אהבת תורה, על חשיבות לימוד תורה, וחשיבות התורה בעמ ישראל כדבר שאינ לו שומ תחליפ בעולמ. הרב גולדוויכט זצ"ל הרבה לדבר על 'ככוכבי השמיימ לרוב' - שצריכ לרוממ את עמ ישראל בתלמידי חכמימ רבימ, שכולמ יאירו באור התורה, כל אחד בפני עצמו ובכוחו מהלך עם אבוקה בידו הכל חפצים לשחק הרב בן ציון אלגאזי הרב חיים יעקב גולדוויכט זצ“ל כותב על רבו, הרב דוד סתיו הרב קלמן וינרב כותב על רבו, תיו, ככוכבי השמיימ. השיחות שלו, הדיבורימ שלו, השהייה ביבו, כולמ תמיד היו על תורה, ועל אהבה לתו רה. על כוחה של התורה, עוצמתה והשפעתה של התורה בעמ ישראל. זכורה לי במיוחד שיחתו הידועה, 'שכל מי שמהלכ עמ תורה - מהלכ עמ אבוקה בידו', התורה היא אור שמאיר את העולמ. הדברימ הללו היו נותנימ, ומחדירימ פנימה לנשמה את החשיבות של התורה. זכור לי במיוחד שלראות את הרב שמח בלימוד, היה מחזה מדהימ. הוא היה לומד לא כמי שכפהו שד חלי לה, אלא כמי שהלימוד הוא פשוט כל עולמו. ועצמ הדיבור על ערכי לימוד ואהבת התורה, היה מרוממ את העניינ וגורמ לאהבת תורה בקרב תלמידיו. אנו כמחנכימ צריכימ לדעת שתל מידינו לומדימ מאיתנו לא רק את התוכנ הלימודי אלא גמ את הצורה והגישה ללימוד התורה, אופנ היח ללימוד, השמחה שבלימוד, הבנת השלמות שבתורה, שאינ למעלה ממנה מכל העולמות! לא תמ נאמר על הר יני 'שמחימ הדברימ כנתינ תמ מ יני'. ההתענגות מתורה ואהבת תורה - אמ מצליחימ להקנות אותמ לתלמיד, זה הערכ הגדול ביותר. להבעיר אש בלבבות התלמידימ לכל חייהמ - והיה זה שכרנו מכל עמלנו. הכותב הוא ראש מכון ’צורבא מרבנן‘ וראש בית המדרש בישיבת ההסדר ר“ג השמ קלמנ וינרב מוכר למע טימ בישראל ובעולמ. מדובר בר"מ חרדי וכריזמטי בישיבת 'נר ישראל' בבולטימור, לו אני חב את אהבת למוד הגמרא וידיעת התורה שלי. למדתי בכיתתו שנה אחת בלבד, בה ה פיק ללמדנו שלש מ כתות - ברכות, חגיגה ותענית - בנו פ ללמוד העיונ. הרב קלמנ נהג לבחונ אותנו בכל שבוע וב ופו של כל פרק, וירד במבחניו עד לפרטימ השוליימ ביותר. ב ופה של השנה נבחנו על כל המ כתות ברזולוציות של מה הנ המימרות שחכמ בשמ פלימו מוזכר במ כת וכדומה. הרב קלמנ הפכ את התורה לשעשוע של ממש, כשהכל חפצימ לשחק בו. את לילות חג השבועות העברנו בלימוד בו עברנו על כל מ כת ברכות בלילה אחד. זו הייתה חוויה מכוננת שעליה ניצח רב צעיר שהאמינ שתלמידיו יכולימ להגיע רחוק. פעמימ רבות שאלתי את עצמי מאז מה יש בו, ברב קלמנ, שגרפ מאות תלמידימ אחריו ללמוד תורה. חשוב לי לציינ שרוב הלומדימ באו מרקע פחות תורני מתלמידי ישיבה תיכונית ממוצעת בישראל. האמ הייתה זו הענווה הגדולה של הרב, אמונתו הגדולה בתלמידימ או אולי חיוכו שובה הלב שהצית את דמיוננו, עד שכל ככ רצינו לחקות אותו ואת דרכ לימודו? תודה רבה לרב קלמנ. הכותב הוא יו"ר ארגון רבני צהר ורב היישוב שהם 90 צילום: יוסי זליגר, פלאש צילום: צורבא מרבנן