שביעי

18.05.18 | ד' בסיון תשע"ח | 306 גיליון שביעי | 38 יוני רוטנברג ת ס נ כ ת י ב ת ו י ש ע מ איור: אלחנן בן אורי על שפת הכביש, מהדהד בקולו את הדממה שנכפתה באחת. שממו רחו עלה מזהיב רחש בותיו של כפר השפמ, שאו פ לימ מאינ יושב. מה אירע, האמ שוב גלו בנימ מעל אדמתמ? האמ הקיצ הקצ על הכפר המפור מ? הניחו מטפחותיכמ, גנזו בחזרה את פרי הקינות, יש בידי טעמ שיניח את דעתכמ - מכבי תל אביב מתמודדת היומ בגמר הפיינל פור. בכל בית ובית מ תופפימ אבות ובנימ, אמהות ועולליהנ, בימ ושפמיהמ, ואפילו העובדת הזרה, לצפות בקבוצה של המדינה ולחבר את הדור הצעיר למורשת היהודית רבת השנימ. לכאורה, עלול היה להיווצר מצב לא נעימ כלל ועיקר, שלא לומר שערוריה של ממש, שכנ שידור המשחק החל בשעות של אחר הצהריימ, וצפוי לה תיימ רק לאחר צאת הכוכבימ. בכפופ ל דר העדיפויות, עלולה היתה תפילת מנחה המפור מת של בית הכנ ת הישנ להיעלב עמוקות מככ שאיש לא בא לבקרה, ואוי לעיניימ שככ רואות. אמנמ חשש כזה יכול לעלות רק בלב אדמ שלא מכיר את גבאי בית הכנ ת, ויכולתמ הפנומנלית ליישר את ההדורימ עוד בטרמ צצו. איש אינו יודע אמ הנהלת היורוליג התקשרה להתעניינ בזמני התפילות בבית הכנ ת הישנ של כפר שפמ, או שמא היו אלה גבאי בית הכנ ת שהפעילו קשרימ עד לצמרת ארגונ הכדור ל המפור מ. ככ או ככ, תפילת מנחה באותו היומ כוונה באורח מפליא בדיוק לרגע בו הצופר במגרש המרוחק אלפי קילומטרימ התריע על תומ המחצית הראשונה. חמש עשרה דקות, לא הרב את ריבנו