שביעי

18.05.18 | ד' בסיון תשע"ח | 306 גיליון שביעי | 46 www.sherut-leumi.co.il | 1- 800-233-133 : האגודה להתנדבות, מוקד האגודה ……… י ו צר י ם שי נ ו י , ב ו נ י ם עת י ד להתרגש, לתת, לקבל בנות השירות בבית נעם - מרכז טיפולי חברתי ותעסוקתי, בחרו לתרום ולתת במקום לא הן בחרו בעבודה עם בוגרים עם צרכים מיוחדים, ומספרות על תקופה בלתי נשכחת • שגרתי הנ חיפשו תפקיד לא שגרתי, כזה שיש בו הרבה אתגר והרבה הנאה, ובעיקר יפוק. תהל רטוביצ' וחנה רבניק, בנות השירות של האגודה להתנדבות, משרתות ביחד בבית נעמ - מרכז טיפולי, חברתי ותע וקתי עבור בוגרימ עמ צרכימ מיוחדימ. הנ מ פרות על המקומ, על ההתמודדות, על החניכימ, ובעיקר על מה שהנ זוכות לקבל מהשירות שלהנ. "שמעתי לראשונה על בית נעמ באולפנה שלי, כאשר בנות השירות משמ הגיעו אלינו לה ביר על המקומ", מתארת תהל רטוביצ'. "מיד ה תקרנתי, אבל לא הייתי בטוחה שזה המקומ הנכונ עבורי. לאחר מכנ נתקלתי שוב ב'בית נעמ' ביריד מקומות שירות של האגו דה להתנדבות, והחלטתי ללכת ולבדוק. מה רגע שהגעתי למקומ עד שעזבתי לא ירד לי החיוכ מהפנימ: התפעלתי מהאנשימ המק י מימ שעושימ טוב על הלב וישר התאהבתי", היא מתארת בחיוכ. חנה רבניק מ פרת כי חיפשה שירות בת חומ החינוכ המיוחד, בדגש על האוכלו ייה הבוגרת: "חיפשתי תפקיד לא שיגרתי, שיהיה גמ מאתגר וגמ מהנה. כשנכנ תי לבית נעמ יכולתי להרגיש את האווירה הטובה והמשפ חתית של המקומ, וזה נתנ תחושה טובה של שייכות. הביקור הראשונ שלי בבית נעמ, השאיר בי חותמ עמוק שליווה אותי במשכ כמה ימימ. ידעתי שהמקומ יכול ללמד אותי הרבה דברימ ולפתוח אותי לדברימ חדשימ שלא הכרתי. הבנתי שזה מקומ מיוחד, ודווקא בגלל שלא מתייח ימ לחניכימ כמיוחדימ". רטוביצ': "אני לא מכירה עוד מקומ שנותנ תחושה כזו של שוויונ, גמ אמ יש מגבלות. המוטו בבית נעמ הוא שכל אחד יכול לעשות מה שירצה אמ רק תינתנ לו ההזדמנות, ובית נעמ נותנ הזדמנויות". חנה ותהל מ פרות על הרגעימ הרבימ, שהופכימ את בית נעמ למקומ שהשירות בו לא רק תורמ אלא גמ מרגש. "יש חני כה אחת בתפקוד מאד נמוכ, מאד מורכ בת שהתקשורת איתה מאוד לא פשוטה", מתארת רבניק. "בשנה הראשונה שלי היה לי קשה מאד להתחבר אליה. אבל דווקא בגלל זה, ביקשתי להיות איתה במפגשימ הפרטניימ בשנה השנייה. עשינו עבודה מאד מאד חזרתית, ורוב הזמנ היה קשה להבינ איכ להגיע אליה. עד שגילינו שהיא מגי בה לשירימ של אייל גולנ, ושהשירימ שלו משאירימ אותה בעניינימ עד כדי ככ, שהיא הצליחה להבינ את ההוראה שלי ללחוצ על מתג שמפעיל את המוזיקה, וגמ ביצעה אותה! זה נשמע משהו קטנ, אבל בשבילי ובשבילה זה היה וואו רציני ומאד מרגש". רטוביצ מו יפה ואומרת כי "בבית נעמ יש להקה בה החניכימ כותבימ את השירימ ומו פיעימ איתמ. לשמוע אותמ שרימ את מה שכ למדתי לקחת הכל בפרופורציות, להתרגש מדברים שנראים קטנים, לא להתייאש גם כשאין התקדמות, ולדעת שאני יכולה להשפיע - גם אם זה לטווח הרחוק תבו, על הקשיימ והת כולימ שלהמ, או על געגוע ואהבה - זה מרגש בכל פעמ מחדש. זו תזכורת נהדרת לככ שמדובר בבני אדמ שאינמ נופלימ מבני אדמ בריאימ. אנשימ שגמ להמ יש רגשות, תחושות ומחשבות". מה אתנ לוקחות אתכנ מבית נעמ?   "בבית נעמ למדתי שהכל אפשרי, ואפשר להתגבר על כל קושי גמ אמ אתה מתמודד עמ מגבלה. ובעיקר לאהוב את השונה בכל לבכ", עונה רטוביצ'. היא מו יפה בהתרגשות: "בק רוב אני א יימ את השירות ואצא אל החיימ האמיתיימ. בית נעמ לימד אותי מה זו עבודה אמיתית ואחריות, אהבת האחר, וקבלת השו נה, שלפעמימ לא כזה שונה ממכ". רבניק: "מלבד הכלימ המקצועיימ שרכ שתי בבית נעמ כמו תקשורת תומכת, טיפו לי תחושה, עבודת צוות, מושגימ רפואיימ, יכולת קבלת החלטות וכד' - למדתי לקחת את הכל בפרופורציות המתאימות. להתרגש גמ מדברימ שנראימ קטנימ, לא להתייאש גמ אמ נראה שאינ התקדמות, ולדעת שאני כנ יכולה להשפיע - גמ אמ זה לטווח הרחוק. השנתיימ האלו בבית נעמ השרישו בי כבוד לאנשימ וקבלת השונה, ופתחו אותי לעולמ החינוכ המיוחד. תחומ שללא פק עוד אע • וק בו בהמשכ". "תחושת שוויון, גם כשיש מגבלות". חנה סרבניק )בשחור( ותהל רטוביץ' עם החניכים רוי מרדכי )מימין( וראובן יוסף