שביעי

01.06.18 | י"ח בסיון תשע"ח | 308 גיליון שביעי | 12 שר ו ן ר ו ט ר יצא לי לא מעט לטוס לחו"ל לפני שהיו לי ילדימ. קראתי שפעמ היו קוראימ לחילונימ בכינוי 'חופשיימ'. אז באמת בחיימ החופשיימ ההמ אפשר היה לקרוא לחופש 'חיימ', כשבינ לבינ הע ברנו את הזמנ עד החופש הבא. לפעמימ זה הרגיש כאילו התכלית של החיימ זה לטו לחו"ל. עד לנ יעה הייתי ע ו קה בתכנונימ ודמיונות לגביה, ואחריה הייתי ע וקה בנ יעה הבאה. ככל שה טיול היה מוצלח יותר ומלא ב'חיימ'- ככ החזרה הייתה קשה יותר אל תחושת הריקנות ושגרת 'החיימ הרגילימ'. כנ ראה בגלל זה טיילתי כל ככ הרבה וגמ לתקופות ממושכות לעיתימ. אולי בגלל זה לא הצלחתי לח וכ אגורה והיומ אני ח רת דירה. אבל היומ הפרק של חו"ל תמ ונשלמ. הדבר קרה בהדרגה כמובנ, עמ הולדת הילדימ. בהתחלה כשהבכורה נולדה ועוד לא אחזנו לגמרי במצוות, היינו נו עימ יחד אתה למלונות הכל-כלול בטורקיה. מהחוויות הללו לא נותר הרבה- זה היה בעיקר נהנתנות לשמה. עד היומ נדמה לי שאמ הייתי יכולה לעשות מה שבא לי הייתמ מוצאימ אותי על חופ ימ כשמוחיטו עמ מטריית נייר ביד אחת, ו פר פנטזיה מעולה בשנייה )בתפישה המוגבלת שלי, עד היומ זאת ההגדרה לחיימ הטובימ(. אחר ככ התחלנו לשמור מצוות. נולדו עוד ילדימ בזו אחר זה, ונ יעה משפח תית הפכה לדבר בלתי אפשרי בעליל- גמ מבחינת המחירימ ההזויימ, וגמ בגלל שלרדופ אחרי ילדימ בניו-יורק או בחופ אקזוטי נוגדת בעליל את תפישת החו פש שלי. זאת אולי חוויה מאחדת, יציאה מהשיגרה, כיפ לילדימ ואולי גמ לבעל- אבל בשבילי זה ממש לא חופש. לפני כשנתיימ זכיתי לראשונה מזה שנימ לנ וע לחו"ל לאורוגווי, במ גרת הופעה עמ להקת המחול המצוינת 'נהרה' )שבינתיימ התפרקה, בשל חו ר תמיכה ממשלתית במיזמ המיוחד הזה(. היצירה 'טיוטה' ע קה בתפילה- תפילת נשימ, יחיד מול רבימ, ידור או תפילה חופ שית- והכל במחול מופלא, מקצועי ונו גע. אני רק ליוויתי אותמ בשירה- כעוד כלי אומנותי המבטא תפילה. לראשונה בחיי התמודדתי עמ כשרות ושבת בחו"ל. אמנמ היינו בק בוצה ודאגו לנו לארוחות ולאירוח, אבל זו בהחלט הייתה חוויה אחרת ממה שהייתי רגילה. חלק בלתי נפרד מלטייל בעולמ זה לטעומ את האוכל המקומי. הפעמ מ עדות לא היו אופציה, חוצ מהמאפייה שבמתחמ בית הכנ ת. אבל דרכ הצמ צומ גיליתי לפתע שכבר לא מעניינ אותי לטייל בעוד כיכר עמ פ ל של רוכב על ו מברונזה- כמה כאלו אפשר לראות? אפילו לא שדרה רחבה או קניות- אלו תמ מת כלימ אותי. כיומ, בתור אשה יהודיה מאמינה ושומרת מצוות- הרבה יותר מעניינימ אותי חיי הקהילה היהודית בחו"ל. איכ המ עושימ שבת? איכ מתגב רימ על חו ר העירוב? מי מלמד את היל דימ לבר מצווה? אילו פעילויות חברתיות קוקטייל מוחיטו, ספר טוב וחוף ים דרך הצמצום גיליתי שכבר לא מעניין אותי לטייל בעוד כיכר עם פסל של רוכב על סוס. הרבה יותר מעניינים חיי הקהילה היהודית בחו"ל. נפתח לי עולם שלא הכרתי חדש ומרתק, יותר מאלף גשרים או קתדרלות המ מארגנימ? מי אלו השליחימ ומה תפ קידמ? נפתח לי עולמ חדש שלא הכרתי, שריתק אותי יותר מאלפ גשרימ או קת דרלות. התחברנו לאנשי הקהילה והרג שתי שעצמ הביקור שלנו מחייה אותמ, את החיבור שלהמ ליהדות. לראות נשימ יהודיות מאמינות, אמהות לילדימ שאיננ מוותרות על האומנות והיצירה ומוצאות דרכ לשלב הכל בחייהנ, נתנ להמ המונ השראה וחידוש. הביקור שלנו לא היה תרבותי בלבד. הוא נתנ תקווה הנ להורימ והנ לנוער, ש כנת ההתבוללות מרחפת מעל ראשמ. הוא נתנ דוגמה חיה לאפ שרות לחיות חיימ מלאימ ולא לוותר על האמונה או על ההלכה. הוא ביטא במהותו את תורת החיימ, כמו שנאמר "וחי בהמ". כנראה שכשהתפי ה משתנה, יש בכוח האדוות שלה להשפיע קרוב קרוב ורחוק רחוק. ועדיינ אני מחכה לקוקטייל מוחי • טו, אולי בערוב ימיי… sharonroter@gmail.com לת גובות: ……… shutterstock איור: