שביעי

01.06.18 | י"ח בסיון תשע"ח | 308 גיליון שביעי | 34 אני מבקש מכלל הציבור, תראו בנו לא רק 'אתיופימ'", אומר ישי קבלה, איש חינוכ ומדריכ במעגלימ ובכפר הנוער בנ יקיר. "אנ חנו רוצימ שינוי רעיוני בה תכלות עלינו. שלא תראיינו אותנו רק על חג ה יגד ועל מה שקורה בעדה או על מצב הגזענות בארצ. בפעמ הבאה שנ קיימ שיחה יחד, נוכל לדבר על חינוכ, על גישה לבני נוער, על לימוד תורה. לא רואימ יוצאי אתיופיה מתראיינימ על נושאימ אזרחיימ שבשגרה, על כלכלה, ביטחונ, תרבות. תמיד מכני ימ אותנו לנישה של האתיופימ. גמ חברי הכנ ת מהעדה תמיד מרואיינימ רק בהקשרימ של הקהילה. לא שואלימ אותמ על חוקימ שמעבירימ בכנ ת, תהליכימ מדיניימ או עמדות ביטחו ניות. אנחנו לא 'אנשי העדה'. אנחנו עמ ישראל. צריכ לבוא שינוי רעיוני מקצה לקצה". 27- שנימ לאחר מבצע משה ו 34 שנימ לאחר מבצע שלמה, רבימ מה צעירימ שנולדו בישראל להורימ או בימ ו בתות יוצאי אתיופיה, עדיינ מתמודדימ עמ משברימ שגררה איתה העלייה ארצה. את מקוממ של קשיי השפה ותרבות, שהיו נחלת הדור המבוגר, תפ ו העדר המנהיגות הרו חנית, הניתוק מהמ ורת והפערימ בינ קהילותיהמ ללב החברה הישראלית. הרב ליאור נגו ה, רב קהילת 'ביתא ישראל' ברחובות, בחר לחזור למקומ בו גדל כדי ליצור דווקא שמ מציאות אחרת מזו שחווה בילדותו. "בשכונה שלנו יש ריכוז גבוה של יהודימ יוצאי אתיופיה", הוא מ ביר, "והרגשנו שנותרנו מאחור, שלא היו מנהיגימ דתיימ-רוחניימ שהובילו אותנו. גמ מי שהצליח לבנות את עצמו ולהתפתח בתחומ התורני או בכל תחומ אחר, עזב את השכונה ונ שארנו כמו בור ריק שאינ בו מימ". בהיעדר הדמויות החינוכיות, ומתוכ רצונ להתערות בחברה הישראלית, נטשו רבימ מבני העדה את מורשת אבותיהמ. "קהילת יוצאי אתיופיה התרחקה מהמ ורת שלה ומה זהות שלה, ומשבר הזהות יצר אובדנ אדיר באמונ העצמי של הדור הצעיר מקהילות יוצאי אתיופיה. בני הנוער אל תראו בנו רק 'אתיופים', אל תראיינו " ישי קבלה: אותנו רק על חג הסיגד ועל מצב הגזענות. תדברו עם חברי הכנסת מהעדה גם על כלכלה, ביטחון, תרבות. צריך לבוא שינוי רעיוני מקצה לקצה" מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה לישראל, 1991 יהודים שעלו מאתיופיה בהפגנה למען העלאת בני הפלשמורה צילום: אלפרט נתן, לע"מ 90 צילום: יונתן סינדל, פלאש