שביעי

39 | 08.06.18 | כ"ה בסיון תשע"ח | 309 גיליון שביעי orreut@gmail.com להע רות, הארות והמלצות על מסעדות: ……… אור רייכרט החבר י ם של ר י י כרט תורכי זקן ועשן איזדרכת כעת, • במשך שנים 'עזורה' הייתה בשביל רייכרט מוסד אוכל 'לראותו בלבד' עם תעודת הכשרות הרשמית, הוא סעד בו לראשונה וחזר מעט מאוכזב עזורה ,1 רח' מקווה ישראל תל אביב 09:00-17:00 ‘ א‘-ה 11:00-16:00 ‘ ו כשרות: רבנות סולם רייכרט מוסד פתיליות אולד סקול ירושלמי-תורכי ותיק כוסו כיסאו אותנטי )הכוונה היא לחם, מחניק ובריח של נפט( כיסו זול כעסו פעם למעלה, פעם למטה. חבל לנצור אביחי טוחן חציל. מראה מרהיב בפעמ הראשונה שרציתי לבקר ב'עזורה' בשוק מחנה יהודה, המקומ לא החזיק בתעודת כשרות של הרבנות. מכיוונ שכרגע אני לא אוכל במ עדות שאינ להמ כשרות מה'רבנות הראשית' )למה? לא יודע. אינ תשובה ופית(, התבא תי עד עמקי נש מתי והלכתי למקומ אחר. אני מלמד בבקרימ במכללה לעיצוב ברחוב שט ראו , ואני אוהב ללכת לשוק 'מחנה' ולטייל שמ, ל פוג אווירה וצעקות מההוא שמחלק חלווה. להפתעתי הרבה, כשעברתי ליד 'עזורה', התנו ה בחלונ תעודת הכשרות, הזו הרשמית של 'הר בנות'. אושר גדול. מיד התקשרתי לאביחי, שמ תאימ בדיוק לתיאור המ עדה - עממית, פועלימ, מזוהה עמ ירושלימ ו נדלימ תנ"כיות. המקומ מדיפ מריח הפתיליות. מי שלא בא לו טוב נפט וקינמונ, המקומ לא בשבילו. כמו כנ, הפתי ליות נמצאות על חלונ, בינ אזור האוכל למטבח, עניינ שגורמ למזגנ להיות וג של אבי גבאי, עושה הרבה רוח אבל לא אפקטיבי. בכל מקרה, כשאני נתקל באוכל ביתי-אותנטי פועלימ מימי המנדט ויו י בנאי, אני חייב לטעומ מהכל. , כולל שתיה, ₪ 150) מזל שיש ארוחת טעימות מנה אחרונה וקפה ב ופ(. התחלנו ב לטימ. או יותר נכונ שני וגי חומו ו לט עגבניות. אחד רגיל והשני חומו -טחינה, שהיה טוב בהרבה מהראשונ. לט העגבניות היה מדויק. ויתר על כנ, הוא היה לא קר. אני שונא עג בניות קרות. ברגע ש יימנו, צצו מיד על השולחנ שלושה וגי מרקי קובה. חמו טה, לק ומטפוניה. 'קוב' )אולי זה היחיד של קובה, לא יודע. המצאתי, זרמו( אחד בכל קערית. שאלנו את המלצרית אמ זה הנורמל, או שכל אחד מאיתנו צריכ לקבל קוב משלו. היא ענתה שככה זה, אבל אמ נרצה עוד נקבל. יופי. הקובה היו מושלמימ. המטפוניה ניצח, כשלא רחוקימ מאחוריו ה לק ואז החמו טה. שמנימ, מלאימ בבשר ומוקפימ במרקימ מצוינימ. מכאנ והלאה: עיקריות ותו פות. על השולחנ הונח 'עזורה', חציל בלאדי ענק, מפוצצ בבקר טחונ עמ קינמונ וצנוברימ. כל הטוב של החציל מתערבב במיצי הבשר עמ עקיצת הקי נמונ, ופתאומ אתה בפאתי איזמיר כשתורכי זקנ יושב לידכ ומעשנ מקטרת איזדרכת, ומ פר לכ על ההולנדי המעופפ שמ ייר במפרצ העתיק. הבאימ אחריו הגיעו ועל השולחנ התיישבה קצי צת בקר ענקית ברוטב עגבניות, ופריטו בקר, מו קה, קימה, אורז עמ אטריות, במיה ברוטב עג בניות ושעועית. הקציצה הענקית הייתה ע י ית, מלאה בעשבימ ורוטב. ה ופריטו היה יבש ולא אכיל. ממש חיכיתי לו, וכגודל חתיכות הבשר היבשות גודל האכזבה. המו קה הייתה טובה ולא יותר, עמ כמעט אותו הרכב של בקר טחונ של הקציצה. הקימה היה מע ניינ, קבב עמ תרד חציל ותפו"א. שמח. האורז היה זוועתי ברמת חדר אוכל של ישי בה תיכונית בשנות התשעימ. הבמיה היא לא לכל אחד. אני אוהב מרקמימ חלזוניימ, ורוטב העגבניות שלהמ עובד יופי. יימנו עמ א פר ו )הלו, זו מ עדה טורקית, הייתי בטוח שאני אקבל קפה אמיתי( ועוגת תפוז • בחושה ונוראית.