שביעי

15.06.18 | ב' בתמוז תשע"ח | 310 גיליון שביעי | 10 שר ו ן ר ו ט ר מי שמרוצה מהגוף שלה שתרימ את היד. )נו תרימו, אפילו שאני לא באמת רואה, רק בכדי להציל את הכבוד הנשי..(. אני מרשה לעצמי להניח שלא הרבה ידיימ הונפו באוויר. זה לא אומר שאנחנו לא מרוצות מהמראה שלנו, רק שכמו בכל דבר בעולמ הזה, נדמה לנו שאפשר תמיד לשפר. האמת היא שאני לא מכירה אישה אחת ששלמה עמ עצמה )ארשה לעצמי לקוות שהכלל הזה אולי לא נכונ במקרימ מ וימימ כמו של בר רפאלי למשל(. היומ ניתנ לראות כבר בגיל שמונה ילדות המבקשות לצבוע את שיערנ/ להחליקו או לה יר אותו. "אני שונאת את האפ / הברכיימ / העור / הציפורנ ברגל השמאלית שלי" מייבבות בנותיי המהממות בכל קנה מידה אפשרי, ואני תוהה האמ זה בילט-אינ כחלק מהיותינו נשימ? איכ זה יכול להיות שהנ כל ככ יפות ועדיינ לא מרוצות? איכ הנ תמיד מוצאות את הנקודת חנ הזאת שתגרומ להנ להתבייש עד עמקי נשמתנ. הרי ה' ברא אותנו באופנ מ וימ. בע ניינ המידות שלנו יש לנו עבודה ותיקונ, אבל בעניינ הגופ התיקונ הוא לשמור עליו תקינ ובריא ולא לנ ות לשנות אותו. איני מדברת על טיפוח, על זה אפשר ללמוד רבות מפי הרבנית ימימה מזרחי בכל הר צאה שלה )"בנות של מלכ אנחנו ועלינו להיראות בהתאמ"(. אני מדברת על הרצונ לשנות את מה שהקב"ה ייעד לנו. לעיתימ השינויימ המ 'מקובלימ' כמו לצבוע שיער שיבה, אכ אמ ניקח את זה צעד אחד קדי מה, ישננ התערבויות פולשניות החותכות בבשר חי, רק בכדי להפוכ את הדמיונ שלנו למציאות. יכולה להיות לנו אמונה גדולה בבורא עולמ, אבל כשזה נוגע לגופ שלנו אז נדמה לנו כאילו פה ה' פ פ , בקטע הזה הוא עשה טעות, או שיש לגיטימ ציה לתקנ מפאת השפעת נזקי הזמנ. "אמ אני לא אשנה את האפ הזה/את הנפי לה של העפעפיימ וכו', אני לעולמ לא אהיה באמת שלמה עמ עצמי". החברה היומ מאוד משפיעה עלינו. את לא חייבת להיות פאשני טה בשביל לחשוב שלהיות רזה זה יפה, וההפכ - לא. זה כמובנ לא תמיד היה ככה. אמ נלכ אחורה לתקו פה של אומנות הרנ נ נראה דמויות של נשימ עגלגלות ויפות. ואמ נלכ עוד יותר אחורה נתקל במדרש המ פר על שרה אמנו ששמרה על יופיה בכל שנות הנ דודימ, מכיוונ שלא אבדה ממשמניה. אבל בינתיימ אידיאל היופי השתנה, ואנחנו עובדות אותו שעות נו פות. אנחנו שואפות כל הזמנ לשמור על העור שלנו חלק, יפה וצעיר, על הגופ שלנו חטוב, רזה ולבוש במיטב המחלצות שי תירו את הפגמימ ויבליטו את החוזקות. במקומ להתרכז בתזונה בריאה, נעדיפ במקרימ רבימ לקצר תהליכימ ולקחת תו פי מזונ. במקומ פורט, נשימ על עצמנו אלקטרודות חשמליות, או נחתוכ בבשר. התקיימ בשבוע 'מצעד הגאווה' שעבר בתל אביב. מצעד שבו גאימ על שינוי, על 'הטעות' שעשה הבורא במינו של האדמ. מישהי אמרה לי שהיא חוש בת שאלו נשמות שהתגלגלו כל ככ הרבה פעמימ בזכר ובנקבה, עד שהנ התבלבלו במינ שלהנ. העובדה היא שהיומ זה כבר שקר החן. הבל היופי הגענו למצב שזה הכי לגיטימי לשנות את הגוף שלנו, בשביל להרגיש יותר שלמים עם עצמנו, ואולי אפילו מאושרים חלק מהקונצנזו - לשנות את המינ, ול ראיה יש לככ אפילו ב וד מקופת חו לימ. כל אחד שמרגיש שהוא נולד בטעות בגופ הלא נכונ יכול ורשאי לשנות את עצמו. אני לא נכנ ת ל וגיה ההלכתית, אלא רוצה להתייח לעובדה שאפילו את המינ אפשר לבחור לשנות. הגענו למצב שזה הכי לגיטימי לשנות את הגופ שלנו, בשביל להרגיש יותר שלמימ עמ עצמנו, ואולי אפילו מאושרימ. אני לא שופטת כי לא הייתי במקומ הזה, אני רק רוצה להאיר את תשומת לבנו לככ שאידיאל היופי נובע מפרשנות, ורוצה לחשוב שבאופנ פרטי וגמ כחברה, נשימ לנו תמרור אזהרה לא לקחת את זה רחוק מדי, לא להפוכ את זה לעבודה זרה. : בנוגע למדור הקודמ 'עד בלי הבהרה די': אינ בו המלצה ח"ו לוותר על מצוות פרו ורבו ולהביא ילדימ לרוב. לעומת זאת יש בו המלצה גורפת על האישה להיות שמחה בביתה. מי שהבינ/ה אחרת • עמו ה ליחה. sharonroter@gmail.com לת גובות: ……… shutterstock איור: