שביעי

15.06.18 | ב' בתמוז תשע"ח | 310 גיליון שביעי | 38 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה צילום: מתוך ויקיפדיה הודעת טק ט קצרה שקיבלה מאחותה, הר ה לדרבי את התוכנית להישאר במעונות ה טודנטימ בחופשה הקרבה. עכשיו היא חייבת לנ וע מאות קילו מטרימ הביתה. אלא ש ופת שלגימ פראית קוטעת את המ ע השקט וכופה עליה לעצור בת חנת מנוחה. באמצע שומ מקומ, היא רואה את מה שיטרופ את הלילה שלה; לילה שבו יתנהל מירוצ כנגד הזמנ מול פ יכופת ח ר מעצורימ: מאבק על חייה של ילדה קטנה. הילדה הקטנה נעולה באחת המכו ניות ודבי מחפשת את בעלי המכונית. אינ לה טלפונ נייד, מ ביב רק שלג, ואיכ אפשר לשאול חבורה של זרימ גמורימ 'מי חטפ את הילדה?' מבלי ל כנ את כולמ? אשרי אדם עוז לו בך: לדרכו ולדמותו של הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל עריכה: הרב חיים נבון עמ' 328 / ' הוצאת 'ידיעות ספרים איש אשר רוח בו במלאות שלוש שנים לפטירתו של הרב אהרן ליכטשנטיין מוציא תלמידו, הרב חיים נבון, אסופת הספדים וסיפורים המתארים את דמותו של איש הרוח וההלכה הנערץ טיילור אדמ ללא מוצא / מאנגלית: דפנה ברעמ עמ' 272 / ' הוצאת 'עברית שלוש שנימ עברו מאז נפטר הרב אהרנ ליכטנשטיינ, ראש ישיבת הר עציונ, וכעת יוצא פר זה שמאגד את הה פדימ המתא רימ את דמותו של הרב מכיוונימ שונימ. "מגיל צעיר מאוד", מצוטט הרב ליכטנ שטיינ על גב ה פר, "ידעתי כי אני רוצה להשפיע ולהשאיר את העולמ מקומ טוב יותר, ולו במעט, ממה שמצאתי אותו... משמעות הדבר היתה לפעול במ גרת כלל ישראל בכלל ובפרט בעולמ התורה". ואכנ הה פדימ כולמ מתיישבימ יפה עמ תיאור זה. מרבית המ פידימ המ רבנימ שאת תורתמ למדו מהרב ליכטנשטיינ, אכ לא כולמ. חלקמ אנשי מעשה שעמדו איתו בקשר לצרכימ שונימ. החלק הראשונ של ה פר מביא ה פדימ שנאמרו בשעת הל וויה, והיתר נכתבו במרוצת השנימ שעברו. כמובנ שתהיה זו חוצפה מצידי לחלק 'ציונימ' לה פדימ השונימ. כל הה פדימ מנ ה תמ קלעו לנקודת אמת שהייתה קיימת בנפטר. ובכל זאת הרגשתי היא שבעוד חלקמ מצליח לתפו נקודה אחת מדמותו של הרב, הרי שאחרימ מצטיינימ ביכולת ה פרותית שלהמ להאיר את מכ לול האישיות של הרב. מיוחד מאוד היה הה פד שכתבה רעייתו של הרב, טובה ליכטנשטיינ תבדל"א, שתיארה את המורכבות הפ יכולוגית שעיצבה את התנהלותו של הרב לאורכ השנימ ואת השינויימ שחלו בו. את תחו שת הזרות, שהחלה כבר אצל הוריו )המ גדלו בפריז, ואמו הקפידה ללכת לאופרה כשהיא חובשת כי וי ראש( והמשיכה אצלו כשלמד בהרווארד וחילק את זמנו בינ לימוד תורה לכתיבת עבודת הדוקטורט ב פרות )באותה תקופה למד תורה 'רק' שמונה שעות ביומ(. הרצונ להיות חלק מהחבר'ה ולא רק 'העילוי שבחבורה', הוביל אותו בצעירותו להשתתפ במשחקי כדור ל ואולי להרגיש מעט שייכ יותר. ובהמשכ, כשהגיע לארצ וקוטלג עבור רבימ 'הרב בלי הזקנ', זה שאמונ על תורת הרב ולוביצ'יק ולא על תורת הרב קוק. בזמנ קריאת הה פדימ נזכרתי ב פר אחר שראה אור בשנימ האחרונות, שע ק בילדיהמ של רבנימ ובעולממ. כמה קשה לחיות בעולמ בו רבנימ נבחנימ במאות ולעתימ אפ באלפי עיניימ. רבימ מילדי הרבנימ באותו פר התלוננו כי הרגישו בשלב מ וימ שהמ מאבדימ את אבא שלהמ לטובת התלמידימ, שלהמ הוא מקדיש שעות רבות. כמה יפה היה לקרוא ב פר הנוכחי כיצד אשתו וילדיו של הרב הרגישו כי הרב יצר אתמ קשר אינטימי שהתבטא במגוונ דרכימ: לימוד תורה נרחב, שי חות נפש ואפילו משחקימ ומשובות יל דות. כיצד הוא הגיע לישיבת נתיב מאיר פעמיימ בשבוע ללמוד עמ ילדיו, למרות עי וקיו הרבימ מ פור כראש ישיבה; ברכה בלילות שבת לפני השינה )ולא לפני ה עודה, בכדי שיוכל להעניק לכל ילד רגע • אינטימי( ועוד.