שביעי

22.06.18 | ט' בתמוז תשע"ח | 311 גיליון שביעי | 44 יוני רוטנברג ת ס נ כ ת י ב ת ו י ש ע מ איור: אלחנן בן אורי בביתו החדש, טרמ העמיד מטלטליו ארגז-ארגז על מכונו, יצא כשאך נחת מר סויסה הוא לרחובה של עיר לתור אחרי תפילת מנחה. זאת, מפני שמר וי ה יהודי אדוק, שומר מ ורת נלהב, שמקפיד להתפלל תפילותיו במניינ יעבור עליו מה. יצא החוצ, ובעברו שניימ שלושה רחובות צדה עינו מבנה רב הרושמ, שעל חזיתו מתנו השלט - 'בית הכנ ת הפועל המזרחי'. לנ כזה כלל לא פיללתי, חשב בליבו וי ה, גמ בית כנ ת מוכ וגמ מזרחי! חיש קל שירבב עצמו לתוכ האולמ הלא ממוזג, מתרגש להכיר את שכניו לבית הכנ ת בנו ח בית אבא. הנה רק דרכה רגלו בהיכל המהביל, ומיד חש מר וי ה כיצד ננעצימ בו גדודימ-גדודימ של שפמימ מעוקמימ, חלקמ אפרפרימ וחלקמ עוד טרמ האפירו, התמהימ על נוכחותו המוזרה שמ. עוד ה פיקה לרגע להבליח במחשבתו ההוא אמינא שמדובר בבית כנ ת של קהילת יוצאי בוכרה, אכ מחשבה נו פת כבר הבהירה לו את הברוכ. ברמ לצאת כבר לא שייכ, אז נשאר מר וי ה להתפלל עמ העבריינימ. שלושימ וחמש שניות אולי ארבעימ, עברו, ו וי ה כבר הפ יק להיות מוקד העניינ בבית הכנ ת. את התודה הוא צריכ לשמור לגבאי הקמצנ, זה אשר התעקש בגבורה עילאית מול מעלות בצל הנ לא יבה מוצדקת להדלקת המזגנימ, בטח לא 42 עדר מתפללימ מיוזעימ, כי כש'אפשר לפתוח חלונות, יש אוויר נהדר בחוצ'. רנדה של צקצוקימ מכאנ, הקנטות אר יות עליית, נשמה!