שביעי

06.07.18 | כ"ג בתמוז תשע"ח | 313 גיליון שביעי | 6 אמ נ ו ן ש ו מ ר ו ן כלפי בני העדה האתיופית. יקבי ברקן הואשמו בגזענות המ העבירו עובדימ ממוצא אתיופי מתפקידמ בפ הייצור בהוראת בד"צ - העדה החרדית, למרות היותמ שומרי שבת ומצוות. יקבי ברקנ רימ למרות מערכת הכשרות מטעמימ ע קיימ. אמ בד"צ היה מחייב אותמ להעמיד רק עובדימ אתיופימ בייצור היינ, או רק גויימ של שבת, המ היו מצייתימ גמ לזה )ואולי גמ אז היו מואשמימ בגזענות(. אלא שהשיקול הכלכלי בביזנ הזה מחייב אותמ לא לה ע יק ערבימ ואפילו לא יהודימ חילונימ. זו אולי שאלה של זמנ עד שייפתח קמפיינ חדש בשל ככ, אבל בינתיימ אינ להמ את הפריבי לגיה להתווכח עמ מערכ ההשגחה הדתית שאחראי להענקת תעו דת הכשרות, זו המאפשרת הגעה למאות אלפי לקוחות. רק כאשר הבינו שהנזק הכלכלי מחרמ צרכנימ עלול להיות גדול מחרמ הקהל החרדי, החליטו להשיב את העובדימ האתיופימ לתפקידמ. הכתובת לביקורת המ רבני בד"צ, שמעדיפימ לדקדק בהלכות גיור מאשר להחמיר באהבת ישראל. שאלת יהדותמ של יוצאי אתיופיה, הוכרעה לזכות ע"י רבנימ רבימ ובראשמ הרב עובדיה יו פ. הרבנימ האשכנזימ החרדימ, אמ ניתנ לדבר בהכללה, לא קיבלו את עמדתו ומבחינתמ מדובר ב פק יהודימ. על אפ שבה חלט מדובר בעניינ בעל נפקות הלכתית חשובה, לא מדובר כאנ רק בשאלה דתית צרופה אלא בהתנהגות אנושית. בחירת הקו המחמיר, למרות אופציית ההקלה, גובלת בהלבנת פנימ, ובהשפלת קהילה בעלת מ ורת יהודית ארוכת שנימ. התורה מאפשרת לעי תימ קשת של פתרונות, בחירת הקו ההלכתי הרצוי היא גמ שאלה של הלכ נפש ולאו דווקא תורה למשה מ יני. ביזויימ של שומרי תורה ומצוות תוכ החשדתמ כבלתי ראויימ להיקרא יהודימ, אינו מלמד על דבקות בהלכות שולחנ ערוכ אלא על אטימות בדלנית עמ ארומה גזענית. • אל"מ )במיל'( ארז וינר מנכ"ל יקבי ירושלימ, לא הופתע. בעבר, כאשר התעניינ בקבלת כשרות בד"צ ליקב, הוא נתקל בדרישות כשרות קיצוניות. ממנו המ ביקשו להרחיק מפ הייצור גמ את חובשי הכיפות ה רוגות. המ לא שללו את יהדותמ ולא בחנו את דתיותמ. ה ממנ של הכיפה ה רוגה היה השיקול המוביל. וינר טוענ ש רב לאולטימטומ ונאלצ לוותר על כשרותמ. מדיניותה המחמירה של כשרות בד"צ מערבבת בינ הלכה לה ליכות. כמו נושאימ רבימ בעולממ של החרדימ, מראית העינ מכריעה את מורא שמימ. ה טיגמות החברתיות גוברות על הא מכתאות התורניות. המ רוצימ 'מישהו משלנו'. • לפני כשנה וחצי שהיתי במלונ כשר באחת מערי אירופה. בפי נת העישונ נתקלתי בבחור בעל מראה חרדי. מפה לשמ, יפר שהוא מתגורר בהתנחלות שבחבל בנימינ וילדיו מתחנכימ במו דות הציונות הדתית. הוא משגיח הכשרות של המלונ. תהיתי לפשר המראה, והוא ה ביר בחיוכ שבאורחות חייו הוא ציוני דתי עמ כיפה רוגה ושלפ את צילומ תעודת הזהות כהוכחה. הלבוש החרדי נובע מדרישת הרב האחראי על הע קת המשגיחימ בעיר. הרב מכיר את רקעו, אבל מחייב אותו להתחפש. מבחינת הרב, מראה של משגיח עמ כיפה רוגה פוגע בע קימ. זה יבריח את התיירימ החרדימ. המ רוצימ שבמטבח י תובב איש כמוהמ, עמ החולצה הלבנה והז'קט השחור, עמ זקנ בלחיימ וכיפה שחורה • לראש. שהקב"ה יראה ללבב. המ מעדיפימ לראות לעיניימ. לא חרדי, לא כשר רבני בד"ץ מעדיפים לדקדק בהלכות גיור מאשר להחמיר כל מי שאינו כמותם, נחשד ביהדותו ודתיותו • באהבת ישראל ביזויים של שומרי תורה ומצוות תוך החשדתם ככאלה שאינם ראויים להיקרא יהודים, אינה מלמדת על דבקות בהלכות שולחן ערוך אלא סממן של אטימות בדלנית וארומה גזענית למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה | 90 צילום: יעקב נעמי, פלאש amnonzst@gmail . com …… …