שביעי

13.07.18 | א' באב תשע"ח | 314 גיליון שביעי | 20 יעקב מאיר תפ ו צ ו ת אהבה קולומביאנית במגדל עוז אורית )לאורה( ושמואל )סמואל( אלטמן, עו"ד פלילית ולוחם בצבא קולומביה, הותירו הכל מאחור ועברו למגדל עוז מתנועת "תכננתי לחזור, אבל הבנתי שכאן אני רוצה לחיות" • הקיבוץ הדתי היא עורכת דינ מצליחה מהתחומ הפלילי בקו לומביה, הוא לוחמ לשעבר בצבא קולומביה ומאחוריו היתקלויות במחתרת פארק הידועה לשמצה. היא נולדה בשמ לאורה, והיומ קוראימ לה אורית. הוא היה מואל, והיומ הוא שמואל. שניהמ גרימ בקיבוצ הדתי מגדל עוז בגוש עציונ ומרגישימ בו הכי בבית בעולמ. שמואל ואורית אלטמנ הכירו בזמנ ששניהמ היו בעי צומו של הליכ הגיור בירושלימ. המ התבקשו לעבור לאולפנ בקיבוצ מגדל עוז, כדי לחיות בחברה דתית ול חוות חיימ במשפחה דתית, ואהבתמ ליהדות רק התגברה עמ הזמנ, ומתברר שלא פחות מככ גמ אהבתמ לקיבוצ. "כל המשפחה שלי התגיירה", מ פרת אורית, שהייתה טודנטית מצליחה למשפטימ ואת ה טאז' שלה עשתה בבית המשפט העליונ בקולומביה. "הייתי פלילי טית, ואני מקווה שבהמשכ אצליח להשתלב בתחומ גמ פה בישראל". שמואל הוא בנ לאב יהודי ולאמ לא יהודייה. הוא עשה שירות קרבי במדינה, שכמו בישראל, ניצבת בפני לא מעט אתגרימ ביטחוניימ. "לא אשכח איכ יומ אחד נחת מטר של רימונימ ליד המקומ בו עמדנו. ברוכ השמ, לאפ אחד מהצוות שלי לא קרה כלומ". אחרי הצבא הוא יצא לטיול באירופה ולאחר מכנ החליט להגיע לישראל, ולהכיר את המדינה עליה אביו יפר לו לא מעט. מיד לאחר החתונה היה ברור להמ שאת החיימ המ עניינימ והמאתגרימ בקולומביה המ משאירימ מאחור, ומתחילימ הכל מחדש בקיבוצ. אורית עובדת כיומ במעונ הילדימ המקומי, ומקווה שכשהעברית תשתפר היא תחזור לע וק בתחומ המשפטי. שמואל עובד כ דרנ פועלימ באפרת, ואחת לשבועיימ הוא גמ נכנ לרפת בקיבוצ כשמגיעה התורנות שלו. היה קשה להשאיר הכל מאחור, בקולומביה?  אורית: "בדיוק ביומ שקיבלתי את האישור שאני יכולה להגיע לארצ, קיבלתי גמ הודעה שהתקבלתי לעבודה שמאוד רציתי בקולומביה. לאחר מחשבה החלטתי שאני בוחרת לה גיע לישראל. תכננתי להיות פה כמה חודשימ ולחזור, אבל מתישהו הבנתי שזו המדינה שלי וכאנ אני רוצה לחיות". שמואל: "מהרגע הראשונ הבנתי שאני מאוד אוהב את ארצ ישראל, שזו המדינה שלנו. הייתי בהרבה מקומות בעולמ, ובשומ מקומ לא הרגשתי כמו בישראל". בין שמירות לחליבות כשהגיעה אורית לארצ, דרשה ממנה הרבנות לעבור הליכ גיור מחודש, בטענה שהגיור בקולומביה לא מ פיק. באולפנ, כאמור, היא הכירה את שמואל, ואחרי זמנ לא רב השניימ התחתנו ובשנתיימ האחרונות המ גרימ בקיבוצ מגדל עוז. יש להמ כבר קיבוצניק צעיר ומתוק, בנ שנתיימ ועשרה חודשימ, בשמ איתי. איכ החיימ בקיבוצ? זה לא משהו שהכרתמ לפני.  אורית: "אינ לנו משפחה בארצ, וזה ממש קשה. הקיבוצ מ פק לנו מקומ חמ. כולמ מכירימ אחד את השני וזה מרגיש כמו משפחה. המשפחה המאמצת שלי הכני ה אותי לחופה, במקומ ההורימ שלא יכלו להגיע. גמ בלידה המ עזרו לי כמו משפחה ממש. ממש כיפ פה. אינ דברימ כאלה". שמואל: "מאוד רצינו לגור פה אחרי החתונה, וקיבלו אותנו בשמחה. אמנמ יש תנאימ כמו שמירות בלילה וחליבות ברפת, אבל אנחנו מאושרימ להיות כאנ". בשבועות האחרונימ התמ רו בני הזוג לצפייה במשחקיה של נבחרת קולומביה במונדיאל. "עבר כבר זמנ מאז ההפ ד לאנגליה בשמינית הגמר, אבל עדיינ כואב לי בלב", אומר שמואל. "חשבנו שאנחנו יכולימ ללכת עד ה ופ ול זכות, אבל ח ר לנו מזל. אורית אוהדת אדוקה אפילו יותר ממני. כשהייתה ילדה, היא שיחקה כדורגל בקולומביה. בקיבוצ יש אוהדימ של מק יקו, ברזיל וארגנטינה, והיו • בינינו 'מלחמות'. ב ופ כולנו נותרנו בידיימ ריקות". משפחת אלטמן, השבוע. מימין: שמואל במדי צבא קולומביה. משמאל: אורית עם תעודת הזהות בישראל אין לנו משפחה בארץ, וזה ממש קשה. הקיבוץ מספק לנו מקום חם. כולם מכירים אחד את השני. המשפחה המאמצת שלי הכניסה אותי לחופה, במקום ההורים שלא יכלו להגיע