שביעי

13.07.18 | א' באב תשע"ח | 314 גיליון שביעי | 22 כתבנו באיצטדיון לוז'ניקי )מימין( ותפילה בקהילה היהודית במוסקבה, בזמן המונדיאל ואז צעקו "הכיפה!" בכיכר האדומה לקפוץ יחד עם ערבים מנצרת בגולים של ברזיל, להשמיע לנהג המונית • האוקראיני את אברהם פריד ולאבד את הציניות בסעודת שבת 2026- חזר ממוסקבה וכבר סופר את הדקות ל יעקב מאיר כתבנו שבוע במו קבה, במיוחד בתקופת מונדיאל, מ פק 1 חוויות ומחשבות שממשיכות ללוות אותכ חודשימ רבימ. הקלישאות 'עולמ קטנ' ו' פורט מאחד בינ אנשימ' מעולמ לא היו נכונות כמו במשחק של ברזיל מול רביה. דקות לאחר שנכנ תי למגרש והתיישבתי בשורה השנייה מאחורי השער, התיישבו בצמוד אליי שלושה צעירימ דו ברי ערבית עמ חולצות של ברזיל. לאחר בירור קצר הת ברר שמדובר בשלושה אחימ מנצרת. אני לא יכול להגיד שהפכנו לחברימ אחרי המשחק, או שמ פרי הטלפונ שלהמ שמורימ אצלי בזיכרונ, אבל כשהיציע שלנו התרוממ בגולימ, וכשכולמ דרשו פנדל כשניימאר נפל ברחבה )בחיימ לא היה פנדל(, נדמה היה שכולנו מבינימ שהכל שטויות והעיקר המ החיימ עצממ. נהג המונית שלקח אותי בחזרה מהמשחק 2 בינ צרפת לדנמרק לדירה בה התאכ נתי, היה ארמני. במהלכ השיחה, שקיימנו בעזרת האפליקציה של גוגל טרנ לייט, התברר כי הוא אוהד גדול של ישראל )לא של הנבחרת( ושל העמ היהודי. הוא יפר שיש לו הרבה חברימ יהודימ, ושאל מיד אמ מוזיאונ השואה בעיר עדיינ פתוח בשעה הזו. ההזדהות של עמ שעבר גמ הוא שואה משלו, טבעית ומובנת. בנ יעה לשדה התעופה בחזרה לישראל נתקלתי בנהג אוקראיני, שברח מדונייצק לפני כמה שנימ בעקבות הפ צצות הרו ימ. הוא דווקא יפר לי על אוליגרכ יהודי שה תגורר בעיר הולדתו ואמר שהוא לא איש טוב. בהמשכ, כשהשמעתי לו שירימ של אברהמ פריד ואת 'ירושלימ של זהב', האווירה הפשירה. הוא דווקא אהב את המוזיקה שלנו. השוטרימ הרו ימ והפקחימ המקומיימ קיבלו הוראה 3 מלמעלה להיות גמישימ מהרגיל, אחרת קשה לה ביר את החגיגה שהתרחשה במו קבה. באחד ה יורימ שלנו בקרמלינ נעמדה באמצע הכיכר האדומה חבורה של אנשימ מכל העולמ והחלה להקפיצ כדור בהתלהבות. בחור חרדי הצטרפ לחבורה, ובאמצע המשחק נפלה לו הכיפה מהראש. כמה ישראלימ, חבר'ה לא דתיימ, שעמדו ב מוכ, צעקו לו מיד "הכיפה, הכיפה!", והת כופפו על מנת להרימ לו אותה כדי שלא יצטרכ לה פ יק את ההקפצות. משעשע ומרגש היה לראות את ה יטואציה באמצע הבירה הרו ית. אומרימ שעיתונאימ המ אנשימ ציניימ. בלי 4 להיכנ לדיונ על נכונות הדברימ, בליל שבת השתתפתי ב עודה שערכ הרב יעקב פרידמנ, שליח חב"ד לקהילה הישראלית במו קבה, והשארתי את הציניות וה טיגמות בצד. אנשי ע קימ ישראלימ שגרימ ברו יה, עורכי דינ ורואי חשבונ מהארצ, הורימ שהגיעו עמ ילדיהמ לצ פות במונדיאל וגמ חבורת צעירימ מישיבה תיכונית, כולמ התקבצו באולמ באחד המלונות המפוארימ בעיר לקבלת שבת ו עודה. ייקח זמנ רב עד שהמשתתפימ ישכחו את החוויה המיוחדת. כשכולמ שרו את שירי השבת בתפילה וב עודה, הרגשתי צמרמורת בכל הגופ - וממש לא הייתי היחיד. גמ עיתונאימ נו פימ שי שבו לצידי עמדו מתפעלימ. אל תדאגו, לא גיליתי לאפ אחד שהמ שלפו בהיחבא את מכשירי הטלפונ ותיעדו את המתרחש. אני לא יודע האמ ריקנות היא ההגדרה המתאימה 5 לתחושה הצפויה לכולנו ביומ ראשונ הקרוב, עמ יומ המונדיאל. מה שבטוח הוא, שאת ההכנות לנ יעה לטורניר בעוד ארבע שנימ אפשר לשימ בצד. למרות מה שכתבנו על ככ ש פורט מאחד בינ אנשימ, קטאר היא לא המקומ האידיאלי עבור אזרחימ ישראלימ. במקומ זה אפשר לשמור את הכ פ לנ יעה לארה"ב , או לעבוד על השגת 2026- )או לקנדה, או למק יקו( ב • אזרחות אחרת בזמנ הזה. נהג המונית הארמני התברר כאוהד של ישראל )לא הנבחרת(, ובעזרת גוגל טרנסלייט שאל אם מוזיאון השואה בעיר עדיין פתוח. זו הייתה הזדהות טבעית של עם שעבר שואה משלו אהרל'ה ויסברג ם ה י נ י ב ש ה מ ו ת ו ד ה י , ט ר ו פ ס ש ר ג מ ה ת י ב