שביעי

13.07.18 | א' באב תשע"ח | 314 גיליון שביעי | 48 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה freepik צילום: ארבעת האחימ לבית פְּלָאמ מחכימ בקוצר רוח ליומ הולדתה של מלודי, הצ 40- ה עירה שבהמ. בתאריכ הזה המ עתידימ לקבל את חלקמ ב'אוצר', קרנ ההשקעות שהוריש להמ אביהמ. כל אחד מהמ מ תיר וד בעייתי וזקוק לכ פ נואשות. כל הקלפימ נטרפימ, כל הש רוולימ מופשלימ, עשורימ של מתחימ מויימ מגיעימ לנקודת רתיחה באחר צהריימ קר אחד בעיר ניו יורק, כאשר מלודי, ביאטרי וג'ק פלאמ, מתכנ ימ כדי להתעמת עמ ליאו, אחיהמ הבכור הכריזמטי וח ר האחריות, שמעמיד את עתידמ ב כנה. שלושת האחימ הצעירימ מקווימ שליאו יתעשת ולראשונה בחייו ייקח אחריות על מעשיו. אבל בה בעת המ מבינימ שייתכנ כי ייאלצו לשנות את תוכניותיהמ ולהתכוננ לעתיד שונה לחלוטינ, נוח הרבה פחות ממה שציפו. דרוש כפר: חינוך למשמעות דותן לוי עמ' 309 / ' הוצאת 'כנרת זמורה ביתן דרושים קהילתיות ותום נעורים • איך אפשר לחנך בעידן הנוכחי לתחושה של קהילתיות, של אכפתיות ושל מעורבות בספר תמצאו ניסיון מוגבל יחסית לתת תשובות ובעיקר להעמיד שאלות ינתיה ד'אפרי וויני הירושה / מאנגלית: א נת הדר עמ' 364 / ' הוצאת 'ידיעות פרימ 30- כמעט כל מי שאני מכיר בגילאי ה ומעלה זוכר לטובה את שנות ילדותו. את השטחימ הריקימ למשחקימ, את הביטחונ של השוטטות ברחוב ביומ ובלילה, וגמ את השכנימ שהקיפו אותו מ ביב. באותה נשימה אני יכול לומר שכמעט כל שיחה עמ הורה אקראי בפארק תוכ כדי נדנוד הילדימ בנדנדה, מוליכה אל אווירה חמ צמצה שבה ההורימ מדברימ על הפער בינ הילדות שלהמ לזו של ילדיהמ. החשש מהמטפלות בגנ - רגע אחרי שהילד נעלמ מהעינ, הזר העובר ברחוב שמי יודע מה עובר לו בראש, וההתמכרות ל לולר שמ תחילה כבר מגיל צעיר מאוד ויוצרת ילדימ זומבימ שראשיהמ תקועימ במ כ הקטנ. ה פר 'דרוש כפר' של דותנ לוי, מחנכ שעומד בראש מכונ החינוכ 'דרכ כפר' נגע בעצבימ החשופימ של הקיומ ההורי שלי. השאלה שהוא שואל מציקה והכרחית: איכ אפשר לחנכ בעידנ הנוכחי לתחושה של קהילתיות, של אכפתיות ושל מעורבות? נכונ, אפשר לברוח אל ערי מקלט כמו ישובימ מבודדימ, אבל מה לעשות שמר בית העולמ המערבי וישראל בתוכו, מהגר אל הערימ מ יבות שונות. השאלה כמובנ לא קשורה רק בתלמידימ, אלא גמ ב ביבה המקיפה אותמ בבית ה פר ומחוצ לו. האמת היא, שהתשובה אותה מציע לוי לא הייתה בהירה מ פיק עבורי. בעוד ני וח השאלה והצגתה היה מ קרנ וגרמ לי לחשוב שהתשובה עצמה תתייח גמ אל המבוגרימ שאינמ עו קימ בתחומ החינוכ, ה פר בעיקרו מתאר דילמות חינוכיות ופתרוננ. אומנמ לא מעט מהמ רימ יכולימ בהחלט להתאימ גמ להורימ, אבל השפה החינוכית )למשל ריבוי ר"ת חינוכיימ שעשו לי פריחה קלה( והפניה ב פר אל העו קימ בחינוכ, הרחיקו אותי מעט מרוח התשובות המוצעות ב פר. בניגוד להבטחת ה פר לשימ את הקהילה וההורימ במר כז, למדתי בעיקר על היכולת של המורימ ל פק משמעות. הרגשתי אחרי הקריאה שה פר יכול היה לפשט יותר את התשובות המוצעות, ככ שארגיש שציבור ההורימ הוא קהל היעד ולא המורימ. יש לא מעט דילמות שחורגות מהשדה החינוכי: למשל, האמ עדיפ לת רומ כומ כ פ גדול לאדמ אחד או לתרומ אלפ מטבעות לאלפ אנשימ? השאלה נבחנת באופנ יפה דרכ הציר החינוכי, ולוי בור שבשביל תהליכ חינוכי משמעותי עדיפ לחלק לאלפ אנשימ, כי האפקט המצטבר של תרומה קטנה גדול מתרומה גדולה אכ חד-פעמית. שאלה נו פת מעניינת הייתה: האמ נכונ עבור מחנכ לציינ חג שמשמעותי עבור החניכימ שלו )נובי-גוד(, אכ עבורו לא אומר כלומ? השאלה הזו כמובנ יכולה לעבור הפשטה - איכ נכונ עבור הורימ לה תייח לזה שלילדימ יש ולמ ערכימ שונה משמעותית מזה שלהמ? התחושה הייתה שלמחבר בהחלט יש תשובות מעניינות כמ חנכ שיכולות לשמש גמ הורימ כמוני, אבל ה פר היה ח ר בעיבוד התשובות החינוכיות • לתשובות שידברו בשפה של ההורימ.