שביעי

03.08.18 | כ"ב באב תשע"ח | 316 גיליון שביעי | 36 מראש ההר למסירת שמות לתפילה בהר | ירושלים 57104 ת.ד המדור בחסות ישיבת הר הבית ……… www.temple-mount.co.il | 0 73-22-11-552 ולתרומות: טלפון ישיבת הר הבית Yeshivat har habait • ב'הר הבית' מסכמים את ימי בין המצרים עם שיא במספר העולים ט"ו באב ועניינו למקדש • לרגל החופש הגדול, כמאה ילדים עלו להר ט"ו באב והר הבית הר הבית שלי / השמחה שהפכה לאסון , ראש ישיבת הר הבית הרב אליהו ובר עפ"י שיעור בהר הבית של תשעה באב יהודימ 1,440 - שיא חדש לתשעה באב פקדו את הר הבית ביומ הצומ. זאת לעומת בשנה שעברה, )אז חל גידול משמ 1,263 עותי בעקבות הפיגוע ופרשת המגנומטרימ(. בלבד 300- עולימ בשנת תשע"ו, ו 400 בשנת תשע"ה. לראשונה לא נא פו תעודות זהות מכל העולימ להר הבית, אלא מבודדימ בלבד. בינ העולימ הרבימ בהר הבית נצפו: ממכונ המקדש וראש הרב ישראל אריאל ראש הרב יוחאי מקבילי ישיבת המקדש, הרב חיימ ריצ'מנ 'מפעל משנה תורה', ראש ישיבת הרב אליהו וובר ממכונ המקדש, תשעת הימים בהר הבית - רבנן ותלמידיהון הרב יעקב מדנ ראשי ישיבת הר עציונ עלו להר הבית בראש תל והרב ברוכ גיגי, הרב מידי הישיבה. גמ רבה של בית חורונ, עלה. ישיבת בת ימ עלתה ברא מיכה פלד הרב אליעד שארפ והרב שות רבני הישיבה , ובעידודו של ראש הישיבה עמרמ וודקה . ישיבת 'אדרת' עלתה הרב דוד חי הכהנ . הרב אשר וודקה בהדרכת ראש הישיבה הרב יהודה ראש ישיבת הרעיונ היהודי עלה יחד עמ אביו ותלמידי הישיבה. קרויזר, ישיבת הר עציון עם הרב יעקב מדן ראש ישיבת דוד הרב דביר טל הר הבית, מרבני ישיבת המ הרב אריה ליפו המלכ, חיימ קדש, וכנ חבר מועצת העיר תל-אביב . קבוצות רבות של תלמידי ישיבות גודינגר נצפו בהר הבית. בינ הישיבות היו תלמידי ישיבת הר הבית, ישיבת רמת גנ, ישיבת הר עיונ היהודי, מקור חיימ, וישיבת המקדש. עליית הילדים כמאה ילדימ עלו ב ופ השבוע, לקראת צומ תשעה באב ולרגל החופש הגדול, במ גרת הרב ישראל אריאל עליית ילדימ מיוחדת. ברכ את הילדימ והוריהמ לקראת העליה. חז"ל מציינים כמה סיבות לשמחה בט"ו באב, אחת מהן היא הסרת האיסור על בני עשרת השבטים לעלות למקדש. כפי שנראה, מדובר בהזדמנות גדולה שירדה לטמיון. בט"ו באב התיר הושע בן אלה את האיסור לעלות לירושלים שהיה תקף מאז ירבעם בן נבט, מלך ישראל הראשון. שואלים על כך חז"ל, איך יתכן שדווקא בימיו גלו עשרת השבטים על ידי שלמנאסר מלך אשור? )ירושלמי, תענית פרק ד, ובבלי גיטין פח.(. הושע בן אלה לא אמר לכל העם לעלות לרגל, אלא תשובתם: התיר למי שרוצה לעלות, ובלשון חז"ל: "על ידי ששמט את הקולר מצוארו ותלאו בצוואר הרבים". עד עכשיו האחריות להדרת רגלי העם מבית המקדש נפלה על מלכי ישראל שעד הושע בן אלה, מעכשיו הוטלה האחריות על כתפי כל העם, ולכן באה הגלות. וכלשון חז"ל: "אמר הקדוש ברוך הוא, אותן שנים שלא עלו ישראל לרגל - ילכו בשבי". התביעה מהעם נראית תמוהה, לאור השנים הרבות בהן הורגלו שלא לעלות לירושלים ולאור המצב הנורא ששרר בהר הבית. מהפסוקים בספר מלכים ומדברי סדר עולם ורש״י עולה שבמשך רוב ימי מלכות הושע בן אלה חולל בית המקדש ושבת ממלאכתו. אחז מלך יהודה בנה בבית המקדש מזבח כדוגמת המזבח בדמשק, הקטיר עליו ופגע בעבודת המקדש, בשלב שני אף השבית לגמרי חוֹת ְ בּ ְ ז ִ שׂ לוֹ מ ַ ע ַ יּ ַ ית ה' - ו ֵ תוֹת בּ ְ ל ַ ת דּ ֶ ר א ֹ גּ ְ ס ִ יּ ַ את עבודת המקדש: ״...ו ם. ִָ ל ָ ירוּשׁ ִ ה בּ ָ נּ ִ ל פּ ָ כ ְ בּ תוֹת ְ ל ַ רוּ דּ ְ ג ָ ם ס ַ -גּ ת ֶ בּוּ א ַ כ ְ י ַ ם ו ָ אוּל ָ ה א  ת ֶ ר ֹ ט ְ רוֹת - וּק ֵ נּ ַ ה ל: )דברי הימים ב' כח(. ֵ א ָ ר ְ שׂ ִ י י ֵ ק  א ֵ שׁ ל ֶ ד ֹ קּ ַ לוּ ב ֱ ע ֶ א ה  ה ָ ל ֹ ע ְ ירוּ - ו ִ ט ְ ק ִ ה לאור האמור, ניתן להבין את הטעם שלא עלו לרגל. אך הקטרוג והעונש שבעקבותיו לא מובנים. חשיבות העליה להר הבית גם בלי בית המקדש שכחת המקדש במשך הדורות, התשובה על התמיהה הראשונה: מוכיחה שגם לעם הייתה אשמה בריחוק מבית המקדש בירושלים ולא רק לשלטון. עם ישראל נתבע על כך שלא פקד את באשר לתמיהה השניה: הר הבית, למרות שעבודת בית המקדש שבתה ולמרות שבעזרה היה מזבח מדמשק. מלבד המשמעות של פקידת חצרות בית ה' בכל מצב, אולי הלחץ היה גם משפיע על השלטון – המלך אחז, לחדול מההפרעה לעבודה. מכאן אנחנו לומדים על חשיבות העליה להר הבית גם בזמן חורבנו של בית המקדש שיבנה במהרה בימינו, ועל יכולת ההשפעה הציבורית על השלטון המלוכני ועל אחת כמה וכמה בשלטון דמוקרטי.