שביעי

17.08.18 | ו' באלול תשע"ח | 318 גיליון שביעי | 16 "עם הזמן, אנשים החלו לראות בנו כתובת". מתנדבי 'חיוך' בפעולה. במרכז הכתבה: סמל הארגון 17 מאחורי מימון החתונה: נערים בני דור בכור כהן ונועם סבסטיאן, בוגרי כיתה י"א מירושלים, עומדים אחרי שאירגנו • בראש ארגון 'חיוך' המסייע לחיילים בודדים רהיטים, הובלות וארוחות, הם נטלו על עצמם אתגר מסוג אחר לטווי ט המפתיע הזה בעלילה לא ציפה ג', חייל בודד שנזרק מהבית עקב גיו ו לצה"ל ועומד לפני חתו נתו. "ישבתי עמ המחותנימ והייתי ח ר אונימ. לא ידעתי איכ אממנ את החתונה, לא היה מי שיעמוד לימיני", הוא מ פר. "שמעתי מחברימ על ארגונ 'חיוכ', שעוזר לחיילימ בודדימ לה תדר. התחלתי לדבר איתמ בטלפונ, ומיד חשתי שמעברו השני של הקו עומדימ אנשימ רציניימ מאוד שמזיזימ דברימ. עוד לפני שנפגשנו המ כבר הציעו רהיטימ, הובלות ורשימה של חברות ה עדה שי כימו להכינ את האירו ינ במחירי עלות בלבד. ההפת עה היתה כשנפגשתי איתמ פנימ אל ."17 פנימ, וגיליתי נער ונערה בני ואכנ, דור בכור כהנ ונועמ ב טיאנ מירושלימ, שנמצאימ כעת בחופש הגדול בינ הבגרויות לבינ תחילת לי מודיהמ בכיתה י"ב, כבר עברו קילומ טרז' נאה בתחומ העי וק לטובת חיילימ בודדימ. במ גרת ארגונ 'חיוכ' שאותו המ מנהלימ, יפקו השניימ רהיטימ לדירות שותפימ של מאות חיילימ בודדימ ברחבי ישראל, שידכו אותמ עמ משפחות המ עוניינות לארח במהלכ החגימ, ו יפקו להמ ארוחות חמות לשבת הודות לשיתופ פעו לה עמ מ עדת 'פינתי' הירושלמית. האתגר הזה, ארגונ חתונתו של חייל, היה חדש - וגמ בו המ עמדו. החל ממציאת אולמ שמחות, עבור בתזמורת וצלמ ועד ריהוט הדירה החדשה של ג' ואשתו. דור לומד בבית ה פר 'קשת', שבו נערימ דתיימ וחי לונימ, ונעמ לומדת בתיכונ 'זיו'. המ לא יי דו את הע מותה בעצממ, אלא ירשו אותה מחיילימ בודדימ שהקימו אותה, ולאחר שחרורמ מצה"ל רצו להשתחרר גמ מהת פקיד הזה ולצאת לטייל. דור ונעמ הכירו אותמ במ ג רת מועצת הנוער בירושלימ שבה המ חברימ, ובמ גרת פעילותמ רצו לרתומ בני נוער לטובת חיילימ בודדימ. חילופי המנהלימ בוצעו, והפעולה הראשונה שעשו השניימ למימונ הפעילות הייתה הנפקת צמידימ ומכי רתמ. משמ הכל החל לרוצ. "הלכנו בגדול. יכולנו לה תפק בחבירה לעמותה אחרת והפעלה דרכה, אבל רצינו לעזור לכמה שיותר חיילימ", מ פרימ שני הצעירימ ל'שביעי'. "העמדנו דוכ נימ בכינו ימ בירושלימ, ומכרנו את הצמי דימ בעשרה שקלימ, שזה הרבה יותר מהעלות. על הצמידימ הופיע שמ העמותה. זה גמ יצר תודעה וגמ עזר לנו להתקיימ". "כשנתגייס, נעביר את המושכות" דור ונועמ פעלו בהדרגה: המ שידכו חיילימ למשפחות מארחות, אחר ככ עברו גמ להובלת רהיטימ לדירות, "ועמ הזמנ, אנשימ החלו לראות בנו כתובת". כיומ עו מדימ לרשות הארגונ עשרות מובילימ בהתנדבות. "באחד החודשימ החלטנו לרהט כמה שיותר דירות וככ עשינו", אומר דור. "פעילות אחרת של העמותה היא העמדת מו רימ לעברית לחיילימ עולימ חדשימ. החיילימ מודיעימ לעמותה חודש לפני הגעתמ לארצ, והמורימ מתכוננימ ועומדימ לרשותמ כשהמ באימ". וכשרואימ אתכמ, גילכמ הצעיר לא מהווה מח ומ?  "היו כאלה שאולי בהתחלה הי ו, אבל כשרואימ שא נחנו רציניימ - היח מתהפכ. הגיל לא מהווה מכשול". ומה הלאה? השניימ צפויימ לעזוב ככל הנראה בעוד שנה. "כשנתגיי לצה"ל, נמ ור את המושכות לבאימ • אחרינו", המ אומרימ. היו כאלה שאולי היססו בהתחלה כשראו בני כמה אנחנו, אבל כשרואים שאנחנו רציניים - היחס מתהפך. הגיל לא מהווה מכשול אהרן גרנות חברה דור בכור כהן נועם סבסטיאן