שביעי

17.08.18 | ו' באלול תשע"ח | 318 גיליון שביעי | 30 צילום: לירון מולדובן "לא רואה בעצמי סמל". מנחם בביתו, השבוע יודעימ זה שאפילו לא חיכי תי שיחליפו אותי או שמישהו יאשר לי לצאת. פשוט רצתי ל פ ל, חלצתי את נעלי הכדורגל, אמ רתי לכולמ ’שבת שלומ ובהצלחה’, לקחתי את התיק ורצתי החוצה". ,2018 אבל עכשיו, השנה היא כבר  ועדיינ משחקימ כדורגל בשבת. ”עצוב מאוד שהמיעוט כופה את דעתו. רוב עמ ישראל מחובר לתו רה ולאמונה, בינ אמ מדובר בחר דימ, דתיימ או מ ורתיימ, אבל אנחנו נתונימ בידיימ של קומצ קטנ, וקשה לי לקרוא לישראל מדינה דמוקר טית. הכדורגל הוא דבר יפה, אבל כל עוד הוא משוחק ביומ הקדוש לעמ היהודי, הוא מ ב נזק ענק. לא לחינמ אנחנו לא מצליחימ בענפ הזה, וגמ לא נצליח בעתיד". ”תיקון לעבר שלי" מנחמ נשוי למירי, ובכל בוקר הוא משכימ לתפילת שחרית עמ הנצ החמה, משתתפ בשיעור תורה קבוע ויוצא לריצה על חופ ימה של נתניה לפני שהוא מגיע למשרד. ”אני לא צדיק הדור, לא רואה בעצמי מל ואינני הדתי הנבחר. אני רק מנ ה להתקדמ ולהתחזק אט אט. אני לומד משפטימ על פי ההלכה העברית, ומ שתדל לייצג אנשימ נזקקימ, להביא קצת צדק ושלומ, כדי למלא שליחות שתהיה מעינ תיקונ לעבר שלי". הוא עדיינ אוהב כדורגל בדרכו המיוחדת, אולמ אינו מ וגל לשחק. ”אני מתגעגע למשחק עצמו, אבל זה בדיוק הני יונ שבו אני צריכ לעמוד. אחרי שפרשתי, הלכתי לשחק קצת באליצור בר אילנ בימי שישי. זה היה חובבני, קליל, בצחוק. אבל עמ הזמנ התחלתי לקחת את זה ברצינות, כי ככה גדלתי והתחנכתי, וזה היה המצב הטבעי שלי. התחלתי להקפיד על החברימ שלי, ואז הבנתי שאני לא יכול לשחק. גמ אחר ככ, כשהלכ תי מדי פעמ לשחק קטרגל, נתקלתי באותה בעיה, והפ קתי". איכ החל החיבור שלכ לדת?  ”אני ממש זוכר את הרגע. זה היה דבר פלאי עבורי. הגיע מאמנ חדש למכבי נתניה והוא לא רצה אותי. משחקנ הרכב עברתי ל פ ל, משמ ליציע, ודרכי החוצה הייתה לולה. ישבתי בוקר אחד בבית קפה, וניגש אליי אדמ חובש כיפה ונתנ לי חוברת שכתב הצדיק מיבניאל על לשונ הרע. באותמ ימימ לשונ הרע חגגה אצלי, קראתי את הדברימ ומשהו בי השתנה. פתאומ אתה רואה אור מולכ. החלטתי לשמור את האי ור הזה. ”למחרת היה לנו משחק אימונ נגד קבוצה מגרמניה. לא עליתי בהרכב, כמובנ. היינו בפיגור, והמאמנ הכני אותי שמונה דקות ל יומ. בדרכ כלל אתה לא מ פיק אפילו להתחממ בזמנ הזה, אבל שיחקתי נפלא והשווינו. הרגשתי שמתחולל בתוכי דבר גדול ממני, והוא לא בא ממני. שמ התחיל המ ע שלי. כאילו הקדוש ברוכ הוא אמר לי: ’אתה עוד לא יודע כלומ, אבל תדע שיש דברימ גדולימ ממכ’". כיצד ה ביבה החילונית הגיבה?  ”הייתי בחור צעיר. הוזמנתי לשחק עמ נבחרת העתודה בחנוכה, לצד כו כבימ כמו זאהי ארמלי וגילי לנדאו. התאמנו יחד, אכלנו צהריימ במכונ וינגייט וכשהגענו לארוחת הערב באתי עמ כיפה לבנה גדולה וחנו כייה. ברגע שנכנ תי לחדר, כולמ ה תכלו עליי והתלחשו. כשהדלקתי נרות, היו כאלה שזרקו הערות כמו ’מה אתה עושה, זה לא מתאימ’, אבל הרוב הניחו מפיות על הראש, התקר בו והתרגשו". לא היה לכ קשה לפרוש ממשחק  כשעתידכ עוד לפניכ? ”גדלתי בבית מ ורתי, אבל לא חו ”עצוב מאוד שקומץ קטן כופה את דעתו. קשה לקרוא לישראל דמוקרטיה. כל עוד הכדורגל משוחק ביום הקדוש ליהודים, הוא מסב נזק ענק. לא לחינם אנחנו לא מצליחים בענף הזה, וגם לא נצליח בעתיד"