שביעי

17.08.18 | ו' באלול תשע"ח | 318 גיליון שביעי | 8 שר ו ן ר ו ט ר נשענתי כשחזרתי בתשובה בענייני הלכה על מה ששמעתי או אמרו לי. התשובה באה במקביל לילדימ, ולא היה לי זמנ להתמ ר ללימודי מדרשה או לקרוא שולחנ ערוכ בצורה מ ודרת. ככ יצא שבמהלכ התשובה קיבלתי הנהגות רבות מכל מיני חברימ ומכרימ, מבלי לעשות דר מה באמת שייכ לי או לב דוק את המקורות להלכות. עד היומ אני ניזונה משמועות, 'את יודעת שגמ על קילו בצק את צריכה לעשר' או 'ציפו רניימ כדאי לגזור לפני השקיעה'. ובג לל שמטבעי אני אוהבת לרצות )על אפ הפנ המרדני שבי( ומתוכ אהבה לבורא והאמונה במצוות כדרכ החיימ הטובה ביותר לכל יהודי, אני משתדלת לקבל ולקיימ את מה שמגיע אליי, גמ בלי לבדוק מאיפה זה בא. בזמנ האחרונ חיפשתי כל מיני תכנימ שעו קימ בדתות וכתות, בדיוניימ או דוקומנטריימ כמו: ההרמונ, ארצ פראית מאוד )דוקומנטרי על אושו(, רט על כנ יית ה יינטולוגיה והנורא מכל- יפורה של שפחה )כשאני מצנזרת את הרגעימ הקשימ ואת המשעממימ(. ני י תי להבינ מה מושכ אותי לראות בשקי קה כמו איזה חוקרת אנתרופולוגית, את התכנימ הללו. גיליתי שאני מנ ה להבינ את הכוח המשפיע על האדמ להאמינ, או יותר נכונ - דרכ המשנה של הדתות המוזרות הללו, אני מחפשת לחזק לעצמי את הבחירה שלי ואת צדקת היהדות. שלל הקולות שעלו לאחרונה: הקמ פיינימ נגד ההדתה - ההפרדה בכיכר, החיילות שלא יכולות ללבוש חולצה לבנה, חוק הלאומ וחוק הפונדקאות, וכל צעד שהמדינה עושה המשויכ לימינ הקי צוני או לדתיימ )בצדק או שלא בצדק( - כולמ נובעימ מתוכ הרצונ לבחירה חופ שית. ברשתות החברתיות פו טימ על גבי פו טימ קוראימ לשוויונ לכולמ, להכלה, למדינה שמייצגת את כולמ ולא כופה את הדת על אפ אחד שלא בוחר בה. בתור מדינה שהוקמה על האידיאל של הלאומ והזהות היהודית שלה, היומ רוב המלחמות הנ בהתכחשות לככ. אני חוק רת את התכנימ על הדתות במטרה לבחונ מה קורה כשלוקחימ לנו את חופש הב חירה )בינ אמ בה כמה, או בכפייה( ומהנ השיטות לככ. בכל תוכנ שראיתי, המט רה הראשונית הייתה להגיע לעולמ טוב יותר, עולמ של אהבת אמת, עולמ מתו קנ. בכל השיטות הדרכ להגיע לככ הייתה באכזריות בלתי אנושית, אכזריות שמ קורה בטירופ בלתי נתפ . בינ שהופעל כוח לכתחילה או שהופעל בדיעבד, בכל מקרה מצאו את עצממ המאמינימ אנו ימ, מדוכאימ וח רי אמצעימ. אני זוכרת את הפחד המצמית שהיה לי מהדת היהודית, שנבע מבורות וחר דה - שמחר בבוקר אקומ לעולמ חשוכ ופרימיטיבי שיכריח אותי ללבוש רעלה, וישלול ממני את כל הזכויות הב י יות שלי כאשה בעולמ החופשי. לא ה כמתי לשמוע דבר וחצי דבר כי פחדתי שיצליחו לשטופ לי את המוח, כמו לכל ככ הרבה אנשימ אחרימ, ושאהיה שבויה ואנו ה לחיות חיימ פרימיטיביימ ופגאניימ. הפחד מהפחד אני זוכרת את הפחד המצמית שהיה לי מהדת היהודית, שנבע מבורות וחרדה - שמחר בבוקר אקום לעולם חשוך ופרימיטיבי שיכריח אותי ללבוש רעלה, וישלול ממני את כל הזכויות הבסיסיות שלי כאישה בעולם החופשי נדמה לי שהזלזול והשנאה שבינ הפלגימ בעמ, נובעימ מהפ חד והחרדה שיאלצו אותמ להשתנות וייקחו להמ את כל מה שמגדיר אותמ. אבל מה שהמ לא יודעימ ועדיינ לא גילו, זה שהיהדות שונה מכל שאר הדתות בככ שאמ שומרימ על החוקימ שלה, היא לא מאפשרת כפייה או אכ זריות שכזאת, שטיפת מוחות או שי מוש בכוח. היהדות זו לא המצאה של איש אחד, ודווקא בגלל שחוקיה כל ככ מעוגנימ וקשימ לשינוי, היא מגי נה עלינו בפני הטירופ ושיגעונ הגד לות האנושיימ. אפילו אלמנט הפחד של המו ר, הנובע מתוכ יראה וכבוד ה', אפילו הוא נמהל בדורנו בימ של רצונ לקיומ דבר ה' מתוכ אהבה. היהדות עניינה לשמור עלינו מפני הרוע האנושי, וגמ אמ אלו השומרימ • עליה טועימ לפעמימ. sharonroter@gmail.com לת גובות: ……… 90 צילום: אסתר רוביאן, פלאש