שביעי

איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה 39 | 24.08.18 | י"ג באלול תשע"ח | 319 גיליון שביעי 90 , פלאש Issam Rimawi צילום: ב'שיר ו יפור לכל 85 עת' יש שירימ, יפורימ ודקלומימ ליל דימ. או פ היצי רות עשיר, מוגש בעיצוב נאה ומתאימ לכל ימות השנה. השירימ )המלווימ בא קורדימ ותווימ( וה יפורימ, מאורגנימ בחמישה שערימ המקיפימ נושאימ רבימ ומגוונימ בחייו של הילד: דר היומ, עונות השנה, חגימ, שירי ערש ועוד. לצד היצירות החדשות, מוגשות באו פ קלא יקות אהובות וכאלו שנשכחו, כמו השיר 'הציפור' מאת לאה גולדברג או ה יפור 'גשמיאל שר המטר', וכעת ניתנ להיחשפ אליהנ מחדש. היצירות נבחרו ונוצרו על ידי חברי 'מו יקה אורגנית': מוזיקאימ, אמנימ ואנשי חי נוכ שאוהבימ ילדימ ומבינימ ילדימ. מתי ואיך היגרו הערבים והמוסלמים לארץ ישראל רבקה שפק-ליסק עמ' 329 / ' הוצאת 'ידיעות ספרים פייק של עם הגיע הזמן להוכיח אחת ולתמיד את השקריות של הנרטיב הערבי-מוסלמי רק חבל שהוא כל כך מסורבל • שטוען לרציפות היסטורית בארץ-ישראל שיר ו יפור לכל עת עורכ ראשי שאול גרו עמ' 125 / ' הוצאת 'מו יקה אורגנית חוק הלאומ זכה לביקורות מימינ על ככ שהוא בעיקר מלי ושאינ בו שומ צעד מעשי. החוק חוזר על עקרונות מו כמימ כמו תמיכה בחוק השבות, קביעת מלי המדינה ובי ו מעמד השפה העברית. למרות זאת, התומ כימ בחוק הלאומ טענו )ובמידה מ וימת של צדק(, שאמ השמאל מתנגד כל ככ כנראה שאפילו להצהרה עקרונית יש משמעות. גמ ל פר הנוכחי אמורה להיות בעיקר משמעות מלית ועקרונית. פר שמראה את השקריות של הנרטיב הערבי-מו למי שטוענ לרצי פות הי טורית בארצ-ישראל. אומנמ ה פר אמור לא אמור לשכנע את היהודימ לזיקתמ לארצ ובוודאי גמ לא ישכנע ערבימ לוותר, אבל הוא אמור להראות את הפל טינימ במ ערומיהמ ההי טוריימ כחבורה שלא השאירה פה חותמ משמעותי. כבר בפתיחה ל פר כותבת שפק-לי ק את ה יבה לכתיבת ה פר: "מטרת ה פר זה...להפריכ את התזה שהערבימ המ תוש ביה הוותיקימ של הארצ". היא מציינת את התזה של ההי טוריונ שלמה זנד )היהודימ המ עמ מומצא נצר לכוזרימ( כ וג של ' דינ אדומ' שליווה אותה בכתיבת ה פר. מכאנ היא יוצאת למ ע הי טורי שמתחיל במאה .19- ומ תיימ במאה ה 7- ה על ה פר דובר לא מעט ברשתות החבר תיות וניגשתי אליו עמ ציפייה לקרוא טק ט מעניינ. חשוב לומר שהעיתונאית המנו חה ג'ואנ פיטר כתבה לפני שלושימ שנה פר בשמ 'מאז ומקדמ' שהפכ לרב-מכר, והטענה העיקרית בו היא שהפל טינימ היו . אמ לשפק-לי 19- מיעוט בארצ במאה ה ק היו יכולות עיתונאיות דומות לאלה של פיטר יתכנ שה פר הנוכחי יכול היה להמריא. אבל למרות הרצונ הטוב והעבודה הי ודית, התאמצתי מאוד כדי לצלוח חלקימ ממנו. ה פר נעדר רקע הי טורי שמאפשר בכלל לעקוב אחרי שטפ העובדות שיורה שפק-לי ק. הוא נפתח ב'כיבוש הערבי', ודנ בשאלה הנקודתית של הדמוגרפיה של אוכלו יית הארצ בלי לתאר את המציאות ההי טורית. ה פר נעדר מפות וקשה מאוד להבינ את גלי הפלישה של שבטימ בלעדיהנ. רוב הדיונ ובב ביב מ פרימ, בלי להתמקד בזיקות קיימות או נעדרות של האוכלו ייה המו למית כלפי הארצ מעבר לשאלה המ פרית )זה חשוב, משומ שגמ היהודימ היו כידוע מיעוט לכל אורכ ההי טוריה בארצ ישראל, ובכל זאת הזיקה התרבותית וההי טורית היא שעושה את ההבדל(. הבעיה עבור המחברת היא, שהעי וק בשאלה המדוקדקת של מ פר המו למימ דווקא מפריכ לעתימ את טענתה. , היא מ כמת את התקו 162 ' למשל בעמ 12-16 פה הממלוכית שהתקיימה במאות ה ומצביעה על רוב מו למי בא"י. היא מו י פה שהתקופה הזו היא המשכ של הפרויקט להפיכת 7- המו למי שהחל כבר במאה ה תושבי הארצ למו למימ. כאנ לכאורה היא מוכיחה דווקא את החשיבות התרבותית של א"י בעיניי המו למימ ו ותרת את טענתה המרכזית. שפק-לי ק עשתה עבודה מחקרית מקי פה והציפה בעובדות ומ פרימ. הבעיה היא • הכתיבה היבשה וצורת ההגשה המ ורבלת.