שביעי

07.09.18 | כ"ז באלול תשע"ח | 321 גיליון שביעי | 52 "אני מעז פה ללכת יותר שולי: עמוק עמ השאלות. האלבומ הזה הוא מעמיק יותר. תראה, אני מאמינ גדול באמונה ובתפילה. באלבומ הזה יש גמ מצבימ אחרימ של תפילה. לא הכל זה ה רט 'אושפיזינ' שהבנ אדמ צועק להשמ ויורד לו אלפ דולר. המבחנ הכי גדול באמונה זה כשאדמ מתפלל ועל פניו הוא לא רואה את התוצאה. את הפער בינ הפנימ והחוצ. אבל אני חושב שככל שאנחנו יותר מו דעימ לחולשות ולנקודות העליבות שלנו - הקב"ה אוהב אותנו ומגדיל את הרחמנות שלו. הרי כולנו יודעימ מי אנחנו. כל אחד עוברות לו בראש מחשבות 'אללה אי טור' שהוא לא משתפ בהנ אפ אחד, ואז הוא אומר 'מה אני, חיית טרפ?'. אז תכאב את "זאת כאילו שאלה פ יכו שולי: לוגית. קודמ כל, אני מכור ל בל, וזאת בעיה. מה זה נותנ לי? בגלל שיש לי משהו לא נכונ עמ המושג 'יראת שמיימ' ועמ הקב"ה, אז הת חושה שאני ובל כאילו מורידה ממני פחד". "מה שאמרת עכשיו זו תו אביתר: בנה מאוד משמעותית בשבילי". "אל תגיד רק תובנה, זה שולי: כללי. תגיד 'גמ אני מכור ל בל'. מכיוונ שאני מודע, אז אני כל הזמנ עובד על הנקודה הזאת שאני טוב, שיהיה טוב ושמגיע לי לשמוח ולש מח. השלמות היא שאיזה חתיכת ובל כמוני מהפכ את זה והופכ שמח לרגע אחד". "המוזיקה עוזרת לכ או אביתר: מ כנת אותכ? היא שותפה לעבודה, מטפחת את הבריאות או מערערת?". "אני חושב שזה בהחלט מה שולי: חלקימ היותר בריאימ שלי. אני הרבה פעמימ חושב שאמ לא היה לי את הדבר הזה, אני לא יודע מה היה קורה איתי. אני רואה בזה מתנה מאוד גדולה של הקב"ה. לקח לי המונ זמנ להבינ שזה רצונ השמ, ועד היומ אני מיטלטל עמ הדבר הזה. בהתחלה, כשחזרתי בת שובה, הייתה חלוקה ברורה לטומאה או טהרה - ולקח לי כמה שנימ למ צוא וג מ וימ של באלאנ . הרי זה לא עי וק טבעי של יהודי, כי ללמוד תורה - זה ודאי. להגיד תהילימ - זה ודאי. לשמור מצוות - זה ודאי. לשיר שיר של מאיר אריאל - זה אולי. אני מקבל את זה שהשאלה הזאת תמיד תישאר אצלי. בנ אדמ בא להופיע, הצידוק שלו בתור אדמ זה שיש לו חיבור להשמ, כי 'אני עושה את זה לכבוד הקב"ה', נכונ? אבל זה לכבוד הקב"ה? כי אמנמ משלמימ לי קצת, אבל משלמימ לי. וחשוב לי הצחוק הזה של הקהל, ושימחאו כפיימ, ושיאהבו אותי. "אז לפני שאני עולה לבמה יש לי שנה כמעט, 20 תפילה קבועה כבר שהולכת ככה: 'ריבונו של עולמ, גלוי וידוע לפניכ שאפילו ברכת המזונ לשמה אני לא מ וגל להגיד, קל וחומר בנו של קל וחומר, להופיע על במה מול קהל, בני אדמ, לשמכ. אני פה מעורבב על מלא. אבל אני מאמינ באמונה שלמה שיש בי בזה הרגע ובכל רגע נקודה שהיא כולה בשבילכ, כולה לכבודכ. הרצונ שלי היחיד הוא לעשות לכ נחת רוח ול געת בנשמות של יהודימ לטובתכ. אז אני מכריז על כל שאר הרצונות שלי בטלימ ומבוטלימ'. ורק הנקודה הזאת", הקהל מתמוגג ומוחא כפיימ "לפעמים נורא כואב לבן אדם לדעת מי הוא". רנד "הדיבור הפנימי שלך הוא בהלקאה עצמית?". אביתר: "יש לי משהו לא נכון עם 'יראת שמיים' והקב"ה, אז שולי: "זו תובנה משמעותית בשבילי". אביתר: הסבל מוריד ממני פחד". "אל תגיד תובנה, תגיד 'גם אני מכור לסבל'" שולי: צילום: אמיל יוספב פה התמודדתי יותר חזק עמ השאלה הזאת". לא תעשה לי חיים קלים "יש לי קטע שאני שמ משפטימ בכי ", מתוודה אביתר, "ולקחתי משפט מהשיר שלכ 'צדיק' - 'דרכ הכאב הזה אתה צריכ לעבור'". "נורא כואב לבנ אדמ לדעת שולי: לפעמימ מי הוא. זה קשה להודות במי אתה. האמת כואבת, אבל חייבימ לעבור ולחצות את הדבר הזה. תקפו אותי קצת על השיר הזה. אמרו 'שולי רנד עזב את אזמרה', שזה תורה של רבי נחמנ על ה תכלות 'רק בטוב'. אני לא מ כימ עמ הדבר הזה בכלל. השיר הזה מבא . הוא בא ואומר לבנ אדמ במילימ הכי חריפות שיכולתי לבחור, בוא ת תכל פנימה ותראה הכאב הזה, תעבור אותו ואחרי זה יש נחמה גדולה, ישועה גדולה". "לא מזמנ א פ תלמודי אביתר: אמר לי שהבעיה שלכ זה"... "כנ, מה הבעיה שלי?", שולי חותכ אותו בקול הב העמוק והמאיימ שלו. תלמודי, שיושב על הבמה, מתחיל להתנצל. הקהל צוחק ואביתר לא נכנע: "הוא אמר שנראה לו שאתה לא מרגיש שמגיע לכ טוב, ואני שואל אותכ אמ הדיבור הפנימי שלכ בינכ לבינ עצמכ הוא בכ אח, באיזו הל קאה עצמית?". "הזהרת אותי שאתה לא שולי: הולכ לעשות לי חיימ קלימ. אני שואל את עצמי עד כמה להיות כנ בזה הרגע"... "דרכ הכאב הזה אתה צריכ אביתר: לעבור".