שביעי

07.09.18 | כ"ז באלול תשע"ח | 321 גיליון שביעי | 60 שבמהלכמ הצטרפתי לארגונ מייקל לוינ, התחלתי לדבר עמ חיילימ והל כתי גמ לישיבת אש התורה. ואז הת חיל מבצע צוק איתנ. כולמ דיברו על מלחמה, ואני התגיי תי בבקו"מ דרכ מח"ל )מתנדבי חוצ לארצ, במשרד הביטחונ; א"ג(. לא יפרתי את כל ה יפור שלי, כי פחדתי שלא יגיי ו אותי. שלחו אותי למחווה אלונ, שמ למדתי עברית ועל הצבא, ואחר ככ עברתי את הגיבוש של אגוז והתקבלתי ל יירת. "היה לי טוב שמ, זו יחידה עמ אנ שימ מדהימימ. אבל אחרי שנה בצוות הבנתי שאני לא מהמובילימ. אמנמ הגעתי עמ ראבק, אבל לא הייתי בכושר בכלל. נעלי ריצה לפני הצבא לא היו לי וברור שמעולמ לא עשיתי מבחנ בר-אור, בניגוד לשאר החבר'ה שהגיעו ממכינות. היה לי מאוד חשוב להיות מהמובילימ ולצאת לפיקוד, ואמרו לי שלא יוציאו אותי. דיברתי עמ הרב הושע פרידמנ שהיה אז קצינ מילואימ ראשי, והוא המליצ לי לעזוב ולהגיע לגדודימ, ומשמ באמת יצא תי לקצונה. הרב פרידמנ הוא האדמ שאני הכי מעריכ, בנ אדמ גדול. החי בור שלי איתו היה מיידי, כי אנחנו באימ מרקע דומה. אמו היא הבת של האדמו"ר מוויז'ניצ". למה היה לכ הכי קשה להתרגל  בחיימ החדשימ? "היו לי כמה אתגרימ קשימ. למשל, ההבנה שאפשר תמ ליהנות מהחיימ. תמיד ידעתי שעושימ משהו כי הוא מצווה, כי חייבימ, והיה לי טיפה קשה להבינ איכ אנשימ עושימ דברימ תמ בשביל הכיפ. לפני כנ, כל דבר שעשיתי היה מתוכ יבה. היה לי קשה גמ עמ הדיבור האישי בינ אנשימ. כשהייתי חרדי לא דיברתי עמ בנות, כמובנ, ופתאומ הנ נהיו חלק מהיומ- יומ שלי. מה נכונ להגיד, מה מקובל ומה מנומ ? לא ידעתי אפילו דברימ ב י יימ כמו מתי להחזיר לחיצת יד ומתי לא. עשיתי טעויות, שאלתי חב רימ ולאט לאט הבנתי. "התרבות החרדית שונה. לא רגי לימ לדבר עמ אנשימ, אפילו עמ בני המשפחה, על רגשות. פחות מבטאימ רגש. אני לא זוכר מתי חיבקתי את אבא שלי, וזה לא בגלל שעזבתי את העולמ החרדי, אלא כי זה לא מקובל שמ. לא תראה הרבה חיבוקימ וב וודאי שלא תראה אבא מחבק את הבנ שלו. אני יכול להבינ מאיפה זה בא. מחויבימ להתפלל, להניח תפילינ, לא מחויבימ לבטא רגש". יש משהו שאתה מתגעגע אליו  מחייכ הקודמימ כח יד? ”זאת שאלה מ ובכת. ביומ חמישי בלילה אני מתגעגע קצת לצ'ולנט, ובערב שבת אני מתגעגע לפעמימ לשירימ ולחברימ. אבל אני לא חושב על העולמ החרדי על ב י קבוע. קצת הרחקתי את העולמ הזה מחיי". ”גדלתי באווירת אנטי" ”בעברית יש לי מבטא יידישי, וביידיש יש לי מבטא אמריקני", מעיד מייזלש, ”ככ שאנשימ ששומעימ אותי לראשונה חושבימ שאני בכלל ארג נטינאי". את יפורו האישי הוא לא חושפ בפני חייליו: ”רובמ לא יוד עימ מה זה אטמר ואני גמ לא מ פר להמ. יותר חשוב לי לדבר איתמ על העתיד שלהמ, לא על העבר שלי". גדלת באווירה אנטי ציונית?  ”כנ, היה אנטי. ראינו במדינת יש ראל טעות הי טורית שלא הייתה אמורה לקרות, אבל תמיד הבעיה שלנו הייתה עמ הרעיונ הציוני, לא עמ האנשימ. כאב לנו על כל חייל שנפל. האדמו"רימ של אטמר היו פחות מחוברימ למציאות. יש לנו מדינה חזקה, טובה ויפה. היומ זו עובדה, והמ צריכימ להכיר בזה ולהשלימ עמ זה. אני יודע שהשינוי הזה קורה. ”כשאני התגיי תי לא היו כמעט חיילימ שיצאו מהעולמ החרדי, והיומ המ פרימ שלהמ רק עולימ. אני בטוח ש בא רבא שלי בשמיימ יודע מה האמת ויודע מה נכונ. אמ הייתי פוגש אותו היומ, הייתי מבקש ממנו ברכה להצלחה, כי גמ אמ אני לא הולכ בדרכו, אני עדיינ רוחש לו כבוד. ה יפור שלי מלמד שהכל אפשרי. אמ התחלתי את הצבא מבלי שרצתי ריצה אחת ומבלי שידעתי עברית, והיומ אני קצינ קרבי - אז כל אחד יכול". בתור מי שמכיר את וגיית גיו  החרדימ משני צידי המתר , מה דעתכ בנושא? ”זה נושא מורכב, והגישה צריכה להיות אישית. בעולמ החרדי יש המונ קהילות וזרמימ. זה לא שיש רמטכ"ל אחד שמח ליט, אלא כל אחד פו ק בגזרתו. לכל רב יש את הקהילה שלו, ולכל אחד יש את הגישה שלו, ואינ מי שמאחד את העולמ החרדי ונחשב למנהיג של כולמ, ככ שאי • אפשר להתייח אליהמ כגופ אחד". לא נותנים לי לראות את הבת שלי. בסך הכל ראיתי אותה רק חמש פעמים בכל חיי. אני מקווה שיום אחד, כשהיא תגדל, ייתנו לי לדבר איתה כדי שאוכל להסביר מה בדיוק עשיתי ולמה לא בדרכוהולך 90 צילום: נתי שוחט, פלאש "ראינו במדינת ישראל טעות היסטורית". חסידי סאטמר בהפגנה אנטי ציונית