שביעי

21.09.18 | י"ב בתשרי תשע"ט | 322 גיליון שביעי | 64 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה צילום: ישיבת מרכז הרב, מתוך ויקיפדיה בב י ה של דרת חיבורימ זו העו קת במועדימ, עומדת תפי ה רחבה הנוגעת לכל התורה. לפי תפי ה זו, פרשת גנ העדנ היא שורש התורה והיא מכילה את י ודות התורה כולה. במושגימ של ימינו, ניתנ לה גדיר פרשה זו כ'צופנ הגנטי של התורה'. ב דרת ה פרימ 'ונהר יוצא מעדנ', מתגלה פרשת גנ עדנ שב פר בראשית כרלוונטית מאינ כמותה, ונחשפת כמעינ צופנ גנטי של התורה והחיימ. דרכ התבו ננות בדברי חז"ל וחכמי הדורות שבנגלה ובנ תר, מאירה פרשה קטנה זו את כל צדדי חיינו באור חדש. הרב אוריאל עיטמ הוא גנ ראש ישיבת הה דר בירוחמ וראש תכנית לימודי המחשבה שלה, ומלמד בה ובבתי מדרש נו פימ את הגותמ של חכמי ישראל היונקימ מהפשט ומה וד. פרו הוא פרי שנימ רבות של לימוד, הוראה וכתיבה. הנני: סיפורו של הרב חיים דרוקמן אלישיב רייכנר עמ' 263 / ' הוצאת 'ידיעות ספרים הנני! תרומתו האדירה של הרב חיים דרוקמן לעם ישראל עולה לראשונה ספר על מסירות נפש, להט ונמרצות לאורה של הציונות הדתית • על הכתב ונהר יוצא מעדנ: שורשיהמ של מועדי השנה בפרשת גנ עדנ ר"ה-יוה"כ- וכות הרב אוריאל עיטמ עמ' 376 / ' הוצאת 'ישיבת הה דר ירוחמ מצוות ארבעת המינימ בחג ה וכות מ מלת כידוע וגימ שונימ של יהודימ ולכולמ יש מקומ בחג, אבל לאתרוג עמ הטעמ והריח יש מעמד מיוחד. חז"ל דימו אותו ליהודימ שאוחזימ גמ במצוות וגמ במעשימ טובימ. נדמה שאינ דוגמא מאלפת יותר בדורנו לאדמ שמשלב בינ שתי המעלות יותר מהרב חיימ דרוקמנ. אומנמ אני לא מכיר אותו באופנ אישי, אבל רבימ מתלמידיו במ גרות השונות, פעילותו הציבורית הענפה ושיעורי התורה שלו, כל אלה מעידימ על תרומתו האדירה ברוח ובחומר לעמ ישראל. העיתונאי אלישיב רייכנר, שמאחוריו כתיבת כמה ביוגרפיות מוצלחות במיוחד )אישית נתחבב עלי במיוחד ה פר 'באמו נתו' על הרב עמיטל(, מגולל את עשרות השנימ של חייו ופעילותו: החל מהיותו ילד קטנ כשניצל מידי הגרמנימ, פעילותו ב'בני עקיבא' כשעוד לא היו ישיבות תיכוניות בנמצא, קומונר בבנ"ע, ראש מו דות 'אור עציונ' כחבר כנ ת, ראש מערכ הגיור ועוד ועוד. מ ירות הנפש העצומה, הלהט והנ מרצות שבמ גרתנ מילא וממלא הרב דרו קמנ כל תפקיד, כפי שהמ משתקפימ מדפי ה פר, המ מגדלור של ממש. ב פר יש יפורימ רבימ וכל אחד ואחת יכול למצוא את ה יפור שאליו הוא מתחבר. אישית אהבתי את ה יפור שבו הרב דרוקמנ חיתנ תלמיד ישיבה שלא לומד ב'אור עציונ'. הרב שאל את אותו תלמיד מדוע ראש הישיבה שלו לא מחתנ אותו? התלמיד השיב שהרב שלו אמר לו - "אני ע וק באותו ערב". לימימ התברר לרב דרוקמנ שאותו רב העדיפ להיפגש עמ תורמ חשוב לישיבה על פני לחתנ את תלמידו, והוא הזדעזע קשות. אפשר להתווכח מה יותר חשוב כמובנ, אבל ה יפור מראה את האנושיות של הרב דרו קמנ, ואת העדפתו את הקשר האנושי על פני דאגות חומריות אחרות. גמ ביתו הפתוח תמיד של הרב דרוקמנ לכל אדמ, וגמי לות הח דימ הרבה שקיימ הרב בגופו ממש פעמימ רבות - מראימ כמה חשוב הקשר האנושי ב דר העדיפויות שלו. ה פר קולח למדי וקשה לומר איפה היה נכונ למקד את עיקר פעילותו של הרב דרוקמנ. בתחילת הקריאה ברתי שהבחירה לפתוח את ה פר בחיימ הצעיר )ככ במקור(, המגיי תלמידימ ל'כרמ דיבנה' עבור מחזור התלמידימ הראשונ ואפ מחזר אחר ראש ישי בה, היא מעט שולית - אחרי הכול אפשר היה לפתוח באירועימ מרשימימ יותר שלא ח רימ כמובנ בביוגרפיה הענפה של הרב. אבל אחרי הקריאה של ה פר כולו, אפשר אולי לראות את יכולת הארגונ והלהט של הרב דרוקמנ כבר מקטנות. שהרי הרב דרוקמנ מעולמ לא שמ את חייו שלו במרכז, אלא הדאגה לכלל היא שליוותה אותו כבר מקטנות. אני מתקשה לראות דמויות שזוכות לקו נצנזו נרחב יותר בציונות הדתית כמו הרב דרוקמנ. מגוונ הפעילות שלו ומתינותו הטבעית, גרמה לו להיאהב על ידי רבימ. אינ פק ש פר כמו זה הוא דבר בעיתו. כשהשיח הציבורי בתוכ המגזר מתחדד, טוב • שיהיה מי שיזכיר את המאחד.