שביעי

שנימ לחדש פרי תורה 15- לפני כ ישנימ, אבל שומ דבר לא הכינ אותו למפגש המקרי הבא. "הייתי בבית כנ ת תימני ליד בית שמש, והגבאי הצביע על אחד ה פרימ ושאל אמ אני רוצה לקחת אותו. לא חשבתי הרבה, לקחתי אותו, ורק כשהגעתי הביתה הבחנתי שיש בו משהו מיוחד. "אני חוקר את האותיות בכל פר שמגיע אליי, ולומד עליו באמצעותנ. וכאנ, מלבד הגוויל המתפורר, היה משהו שונה בחיבורי האותיות. משהו עתיק ממש. הנ נכתבו בצורה דבוקה. האות א' הייתה דבוק לירכ, והאות ק' דבוקה לגג - מה שמראה ש פר התורה מאוד ישנ, לא משהו שנכתב השנימ האחרונות, אלא יותר 100- ב שנימ". 1,000 בכיוונ של לפני כשחאוי הבינ שבידיו ממצא נדיר, הוא פנה לפרופ' שלמה צוקר מהאוניבר יטה העברית בירוש לימ ולחוקר האותיות הידוע, הרב יואב גוברי. הוא שלח פי ה מה פר לאוניבר יטת אילינוי, שבה יש מכונ מיוחד לבדיקת ותיארוכ גיל הקלפ. האבחונ שקיבל מארה"ב היה מדהימ: שנימ, ככ שמ 920 ה פר נכתב לפני דובר בשריד מתקופת הרמב"מ. משרבט כתבי יד במחברת הכני ה למכונ פרי התורה בי - בקניונ 2 רושלימ, שנמצא בקומה רמות, מרשימה. מצד אחד, זהו בית ע ק לכל דבר שמוכר פרי תורה ומוצרי ת"מ. ומצד שני, מדובר במוזיאונ לכל דבר ועניינ - כשעל מדפימ מרהיבי עינ מוצגימ ה פרימ העתיקימ, עצי חיימ, קישוטימ, ולצד כל אחד מהמ מונח לוח שעליו ה בר כתוב. ה פר שהגיע מבית הכנ ת התימני הוא המוצג העתיק והנדיר ביותר השמור במוזיאונ. חאוי מוציא אותנו למ ע במנה רת הזמנ, ומחזיק בידו פר תורה נטימטרימ. 12 מיניאטורי בגודל "זה פר תורה של אדמו"רימ", הוא אומר. "בדורות הקודמימ המ תמיד היו מ תובבימ עמ פר תורה קטנ, וה פר הזה לכד את עיניי. גללתי אותו עד ופו, וגיליתי שהמילימ שמ יימות את התורה, 'לעיני כל ישראל', ח רות בו. כלומר, מעבר לעובדה שהוא דהוי, מלכתחילה הוא לא היה כשר. נראה שה פר ניתנ כמתנה לאדמו"ר, אבל לא ה פיקו ל יימ את כתיבת המילימ האחרונות. אינ פק שגמ זה פר נדיר מאוד". החיבור המיוחד של חאוי לחקר פרי התורה החל בגיל מוקדמ. "במ קומ ללמוד בבית ה פר, הייתי יושב ומשרבט כתבי יד במחברת", הוא מ פר. "אבי היה כותב פרי תורה, ואת האהבה ירשתי ממנו. אפילו ו . לא 13 לקתי מתלמוד התורה בגיל כתבתי פר תורה בעצמי, אבל הת חלתי לחקור את הנושא ש יקרנ אותי הוריי שלחו 20 מאוד. כשהייתי בנ אותי ללמוד כתיבה, ולא מזמנ חגגתי שנימ להחזקת הקולמו . יומ אחד 20 פשוט החלטתי שמטרת חיי היא לקחת פרי תורה ישנימ ולשקמ אותמ. גמ כשיצאתי לנופש, הייתי בודק איפה יש פרי תורה במקומ ובוחנ אותמ. עשיתי את זה ב לוניקי שביוונ, בארה"ב, בכל עיר שאליה הגעתי. יש קהילות בתפוצות שבהנ קוראימ ב פרי תורה פ ולימ וגמ ארונ הקודש צריכ תחזוקה, אז פיתחנו טכנולו גיות וחומרימ לתיקונ ושימור פרימ. אנחנו משלבימ בינ חדש לישנ, בינ חידוש ותיקונ פרי תורה, בינ שימור ישנימ לכתיבת חדשימ". לפני כשנה וחצי נכנ למוזיאונ אזרח מקומי, תושב רמות, ובידיו פר שקיבל מה וכנות היהודית. "נאמר לו שזה פר מהשואה, והוא היה בביתו כל העת עד שהחליט להפקיד אותו אצלנו ואולי לשקמ אותו ולתרומ אותו לבית כנ ת. מתברר שלגרמנימ היה מנהג לפתוח פרי תורה, לרפד בהמ משטחימ של מו כימ, ועל ה פרימ היו נו עות משאיות הלוכ ושוב כדי להביע את הזלזול שלהמ בקדושי היהודימ. "נדהמתי לראות את ימני הצמי גימ של המשאיות, שעדיינ נותרו על גבי היריעות. תהיתי איכ אוכל למחוק את החרפה הזאת מעל ה פר, וזאת הייתה עבודה מאוד עדינה ורגישה, בגלל מצב ה פר וכדי שהכתב לא ייפגע. ב ופ הנקיונ השלמנו כמה יריעות שח רו, הו פנו חומר לשימור והכנ נו אותו לארונ הקודש בבית הכנ ת ברמות. זה היה רגע מרגש במיוחד. ראיתי בזה נקמה בגרמנימ". אלא שאחד ה יפורימ המעניינימ נוגע דווקא ל פר שלא נמצא כרגע במוזיאונ. "יומ אחד", מ פר חאוי, "התקשרו מבית כנ ת בקריית שמואל שבחיפה ואמ רו לי 'בוא תראה פר תורה מעניינ מאוד'. בשביל פר מע ניינ אני מוכנ לנ וע רחוק... הגעתי למקומ, וראיתי פר תורה ישנ שעל עצי החיימ שלו כתוב ' פר תורה זה נמ ר לי על ידי יהודי אלמוני שנ פה בשואה בבוקובינה'. שאלתי את עצמי איכ זה אפשרי, והתברר כמה טרגי ה יפור שמאחוריו: אותו יהודי הגיע ארצה קצת לפני פרוצ מלחמת העו למ השנייה, הביא איתו פר משמ, הקדיש אותו לבית הכנ ת וחזר כדי להביא את משפחתו מאירופה - אלא שאז תפ ה אותו המלחמה והוא כבר לא יכול היה לשוב לכאנ. ה פר הזה נותר בבית הכנ ת בחיפה ושמ קראו בו. כשהוכנ למשכנ פר חדש, חי פשו המתפללימ קונה ל פרי התורה הישנימ, ואני רכשתי אותו". ה פר הובא למפעל של חאוי וחו דש בו. תפרו לו מעילימ חדשימ והוא הוצג במוזיאונ, עד שלמקומ נכנ זוג יהודי מפלורידה שבא כדי לקנות פר תורה. ה פר הוצג בפני השניימ, והמ כל ככ התרגשו עד שהחליטו במקומ לקנות אותו ולהכני ו מחדש לבית הכנ ת שלהמ • בארה"ב. יהודי אחד הביא איתו ספר תורה מאירופה לפני פרוץ המלחמה והקדיש אותו לבית הכנסת. כשיצא להביא את משפחתו איתו, הוא לא הורשה לצאת חזרה ארצה ונספה. רק הספר נותר כאן 15 | 28.09.18 | י"ט בתשרי תשע"ט | 323 גיליון שביעי