שביעי

28.09.18 | י"ט בתשרי תשע"ט | 323 גיליון שביעי | 6 שר ו ן ר ו ט ר לקח לי עשור לחזור בתשובה, אחרי שאמי עשתה את הדרכ הזאת. לה בדיל ממנה, תהליכ המ ע שלי היה איטי ומתונ. אמ א כמ אותו במשפט זה ישמע ככה: 'נשמע נשמע נשמע - נעשה )טיפו נת(, ואז נשמע נשמע נשמע נשמע - נעשה )עוד טיפה('. אמא לעומת זאת, חזרה בת שובה ביומ אחד. יכול להיות שהיא פשוט הייתה חלק מדור החוזרימ עשור לפני, שביניהמ היו גמ נועה ירונ ויובל דיינ, עדי רנ, שולי רנד, רמה בורשטיינ ועוד… אבל אמא שלי לא הייתה באמצע שנות העשרימ שלה, אלא באמצע השלושימ עמ שלושה ילדימ. המהפכ הזה גרמ לשבירה. ברגע שהתפרק לה מגדל הקלפימ שעליו היו בנויימ חייה, התפרקה גמ המשפחה. כל מה שהיא ידעה עד אז התאדה ונעלמ. היא ידעה מה לא, אבל לא ידעה מה כנ. פעמ שאלתי את רמה בורשטיינ איכ היא חזרה בתשובה, והיא יפרה ש"יומ אחד מצאתי חוברת של הרב ארז משה דורונ. קראתי אותה בנשימה אחת ולמחרת זרקתי את כל המכנ יימ, הדלקתי נרות ושמר תי שבת". כל ככ קינאתי בתשובה שלה באותה העת. תמיד שואלים אותי איך חזר־ ואני משתוקקת ל יפור תי בתשובה, כמו 'הלכתי לתומי ברחוב ולפתע פתאומ נפל מקרר מקומה שביעית ופ פ אותי במילימטרימ פורימ. באותו רגע קיבלתי אור גדול של ידיעה שיש מישהו ששומר עליי ומאז אני שומרת מצוות'. אח, לו היה לי יפור כזה או דומה לזה הכל היה הרבה יותר פשוט. אבל האמת היא, שב גלל שהתהליכ שלנו לקח כל ככ הרבה זמנ מאוד קשה לכמת אותו במילימ. אמ תכריחו אותי אודה שהודו היתה מעורבת שמ ב יפור )מוכנה לפרט בטור אחר אמ תתעקשו(, וגמ רבי נחמנ מבר לב, ארגונ 'ערכימ' וחיפוש בלתי מתפשר אחר האמת כמובנ )אי אפשר בלי(. אולי גמ איזה ני גונ או שניימ, כי מו יקה היא תפילה ואי אפשר שלא להתחבר למקור עליונ כשאתה יוצר אותה ) מאמינה שאפילו אביב גפנ מחובר, רק השכל שלו עדיינ מתנגד(. וגמ כששומעימ ניגונימ של צדיקימ מתחברימ לנשמה שלהמ, ומי שקשוב מושפע מיד. אותו דור שחזר לפני שילמ מחיר על המהפכ החד בחייו. בדיעבד התברר שהמ ני ו לחקות את מה שאז היה נראה בעי ניהמ כעבודת ה' האולטימטיבית, כלומר להיטמע בחברה חרדית ולחיות כאחד מהמ. הבעיה היא שהחברה ה גורה הזאת התק שתה לקבל אותמ, והילדימ שלהמ, הק רויימ 'דור שני לחוזרימ בתשובה', שילמו מחיר כבד. גמ להורימ לקח זמנ עד שהמ התאזנו ומצאו את מקוממ. גמ המ שילמו מחירימ כואבימ כמו גירושימ, בריחה של הבנימ מהדרכ ועזיבת הקנ החרדי. אנחנו יצורים מוזרים, החוז־ אינ לנו ממש מקומ רים בתשובה. משלנו. לכנ צצות להנ אט אט קהילות ומ גרות שיוכלו להכיל את המורכבות שלנו. את אלו שחיימ בשני העולמות, את אלו שחוו את כל הבאלגנימ והחליטו לוותר על עולמ השקר ולהתחבר לאורו של בורא עולמ. את אלו שלא מוכנימ לוותר על האמת שלהמ, שחוו את האור הגנוז ומאז דור שני מחפש תשובה חונכתי שדת זה דבר פרימיטיבי ואלוקים זה המצאה לחלשים. מסלול חיי הוביל להצלחה בגיל צעיר, ולא היה שום קושי נראה לעין שיגרום לי לעשות מהלך שכזה. ובכל זאת זה קרה ממשיכימ להתגעגע. כל פעמ שאני חושבת על הבית ממנו הגעתי, אני מתמלאת פליאה על ככ שחזרתי בתשובה. תמיד הייתי מתונה, נורמלית. חונכתי שדת זה דבר פרימיטי בי ואלוקימ זה המצאה לחלשימ. מ לול חיי הוביל להצלחה בגיל צעיר ולא היה שומ קושי נראה לעינ שיגרומ לי לע שות מהלכ שכזה. ובכל זאת זה קרה. ועמ זאת, הבנתי שלחיות בעולמ שאינ בו הקדוש ברוכ הוא, השגחה פרטית, שמירה ותקווה לעתיד, אלו חיימ מאוד בודדימ ואומללימ. בתוכ תוכי אני יודעת שתמיד רציתי להאמינ אחרת. כשהגיעו הילדימ כבר היה לי ברור שהמ יגדלו אחרת ממני. לא חשבתי שהמ יצטר כו לשלמ מחיר עבור הבחירה שלי. היה ברור לי שזאת דרכ עדיפה מאיכ שאני גדלתי. אני די קרנית לגלות מה צופנ עתידמ. בינתיימ נותר רק להתפלל, לה רפות ולהשליכ יהבי על השותפ השלישי, • כי עליו לא יתקשרו להלשינ לרווחה... sharonroter@gmail.com לת גובות: ……… shutterstock איור: