שביעי

05.10.18 | כ"ו בתשרי תשע"ט | 324 גיליון שביעי | 26 27 | 05.10.18 | כ"ו בתשרי תשע"ט | 324 גיליון שביעי איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה ארז צדוק כלכלה erez@aviv-funds.com לתגובות: ……… מעט לפני שהנושא הפך למאבק ציבורי, פגשתי קהל ציוני-דתי ימני באזור זיכרון- יקנעם. כשדיברתי על זיהום האוויר במפרץ חיפה, קמה אחת המשתתפות וטענה שאין זיהום חריג והכל סיפורי מעשיות. כשהמא ו בק להרחקת אסדות הגז מהחוף החל לצבור תאוצה, היא התקשרה וביקשה שאעזור להם במאבק. אז היא גם הודתה שיש בעיה בחיפה. ככה זה, קל לנו להתעלם ממאבקים שרחו ו קים מאתנו. אבל כשהבעיות מגיעות אלינו, זה סיפור אחר לגמרי. שאלת המרחק הרצוי של אסדת לוויתן מהחוף מורכבת, ואודה על האמת, לא הת ו עמקתי בה די. ובכל זאת, פוסט פייסבוק שפרסם משרד האנרגיה בנושא משך את תשומת ליבי. הפוסט נפתח במשפט "אסדת לווייתן לא תפלוט למי הים חומרים מזהמים", שהוא שקר גס. הרי ידוע שמאגר לוויתן מקבל מה ו מדינה היתר הזרמה לים של חומרים מזהמים וזה גם כתוב בהמשך הפוסט, אז למה לשקר? עוד כתוב בפוסט - "המים ינוטרו בצורה קבועה... והתהליך ילווה בבקרה ובמעקב גם של המשרד להגנת הסביבה...". כדי להבין את הבעייתיות של המשפט הזה, ננדוד לרגע לבתי הזיקוק (בז"ן) במפרץ חיפה, שגם פעילותם מפוקחת על ידי המש ו רד להגנת הסביבה. לתחנות הניטור באזור יש נטייה להפסיק לעבוד דווקא כשיש אירועים טוב שכן רחוק מלוויתן קרוב המאבק להרחקת אסדת הגז של מאגר לוויתן מהחוף, מתמקד בעיקר באזור זיכרון יעקב, עתלית מי צודק? ואיך זה קשור לכולנו? • תושבי האזור נלחמים לדבריהם על בריאותם וחייהם • ויקנעם חריגים, נתונים נמחקים ללא הסבר, מכשי ו רים מכוילים לערכים שליליים כדי לקבל בסוף המדידה ערך חיובי נמוך ועוד. בנוסף, בעולם מנטרים גם עשרות סוגי גזים רעי ו לים על בסיס קבוע אם יש צורך בכך. בחיפה למשל, מנטרים גזים לא רלוונטיים ועל הח ו שובים מדלגים. אז למה שנסמוך עליהם בכל מה שקשור לניטור המים? בנוסף כותבים במשרד האנרגיה, כי המשרד להגנת הסביבה יספק היתרי הז ו רמה (של חומרים רעילים) לים. גם בז"ן מקבלים מהמדינה היתרי פליטה של חו ו מרים מסרטנים, והם מפרים אותם כמעט צילום: באדיבות דוברות המאבק על בסיס קבוע. כשמנכ"ל בז"ן האחרון התפטר, הכריזו כותרות העיתונים הכל ו כליים על בעיה ניהולית בבז"ן - כל שנ ו תיים מתפטר מנכ"ל. יכול להיות שבשנה הראשונה הוא מקבל התראות על הפרת היתרי פליטה, בשנה השנייה הוא מקבל קנסות, ואז הוא הולך הביתה לפני שייכנס לכלא בשנה השלישית? יכול להיות שזו לא 'בעיה ניהולית'? אגב, בבז"ן מתלוננים שהם לא יכולים לעמוד בהיתרי הפליטה, אבל בכל העולם פולטים פחות ופחות, ואצלנו יותר ויותר. אז לא התעמקתי במאבק להרחקת האסדה של מאגר לוויתן מהחוף, ואני לא מכיר לעו ו מק את הטיעונים של כל צד. אבל אני יודע שלסמוך על משרד האנרגיה ועל משרד הגנת הסביבה, זה לא הדבר הכי נכון לעשות. אני יודע גם שחברים ימניים מהאזור הרלוונטי מאוד מוטרדים מהנושא, ממש כפי שחבריי בבית היהודי בחיפה מוטרדים מזיהום האוויר ותחלואת הסרטן באזור. זה לא עניין של ימין או שמאל, אלא של בריאות ואיכות חיים. למעשה זה עניין של כולנו, כי זו ההתנהלות הכללית. ואם נשתוק כשזה רחוק מאתנו, יום אחד זה יגיע אלינו. "ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הם, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין • מי שיתקן אחריך." (קהלת רבה) זה לא עניין של ימין או שמאל, אלא של בריאות ואיכות חיים. למעשה זה עניין של כולנו. ואם נשתוק כשזה רחוק מאיתנו, יום אחד זה יגיע אלינו הערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה ג'יילס מילטון מאנגלית: סמדר ויוסי מילוא עמ' 443 / ' הוצאת 'כתר כשהעולם התחיל ביום השישי לכן גם מעשה גדול אז נראה • מנקודת המבט של הנצח האדם נראה קטן כל כך קובץ מרתק על אנשים מפורסמים ומעשים קטנים • כמעט חסר משמעות היום בראשית ברא ה' את השמיים ואת הארץ. ובכל זאת, ההיסטוריה שתופסת את מרכז הע ו ניין מתחילה עם בריאת האדם. גחמותיו, גבו ו רותיו, עלילותיו, מחשבות המגיעות לרום הש ו מיים וחטאים עלובים. 'הערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה' ממשיך את הדרמה שהחלה מן היום השישי לבריאה וממשיכה עד לימינו. בשפה קולחת וססגונית מגיעות אלינו אנקדוטות היסטוריות שבעת התרחשותן עוררו התרגשות רבה, וממרחק הזמן מה שנשאר מהם הוא סיפור טוב, כיאה להערת שוליים. הנה למשל עלייתו השמימה בכדור 31,000 פורח של ג'ו קיטינג'ר אל גובה , נוגע בגג העולם. משם הוא 1960 רגל ב קופץ במצנח פרימיטיבי במהירות אדירה. עוד לפני כן במהלך העלייה הוא מגלה שכפפת היד שלו לקויה, אך מחליט להמ ו קמ"ש. 965 שיך. מהירות הנפילה שלו היא בכל קנה מידה מדובר במעשה אידיוטי. אבל בנקודת הזמן ההיא קיטינג'ר רצה להיות גיבור, הראשון שקופץ מגובה רב שכזה. במקרה הוא הצליח, שמו נרשם באותיות של זהב. האם זה הסוף? לא. כמה שנים אחרי השיא נשבר. מנקודת המבט של הנצח האדם נראה קטן כל כך. הנה עוד סיפור שנע בין נוגע ללב 1- לאיוולת מוחלטת. שלהי מלחמה"ע ה והנרי גונתר היה סמל אפסנאות בצבא האמ ו ריקאי. מכתב שכתב לחברו ובו התלונן על "התנאים העלובים" ונתפס בידי הצנזור, הוביל להורדה לדרגת טוראי והמיט עליו ועל משפחתו חרפה. גונתר נחוש להוכיח את הפ ו טריוטיות שלו וההזדמנות מגיעה. ימים לאחר מכן הם היו בדרכם לפשיטה על כפר שהוחזק בידי הגרמנים, אך כשהיו במרחק נגיעה ממנו הגיעה הידיעה על הפסקת האש לשני הצדדים. הגרמנים שקיבלו פקודה לירות, ירו כלפי מעלה בכדי שלא לקפח עוד חיים. חבריו של גונתר התרגשו מהמחווה האנושית וכמובן שגם הם פסקו מלחימה. גם גונתר ידע שהלחימה הסתיימה, אך הרצון לכפר על המ ו כתב הוביל אותו להסתערות יחיד על העמדה הגרמנית. לגרמנים לא נותרה ברירה והם ירו בו. גונתר הוכרז כחלל האחרון של המלחמה. טבעו ההפכפך של הלב האנושי שוב נחשף. הצורך העדין בהכרה, בכפרה, כל כך עלוב אבל באותה המידה גם מעורר גם את הרצון לחבק את גונתר המסכן. סיפור מקסים נוסף הוא על ניצול טיטאניק ששתה ויסקי לשוכרה ולא הרגיש את הקור של המים. ויש גם סיפורים על אנשים מפורסמים ומעשים קטנים. גניבת עצמות צ'רלי צ'פלין עבור כופר סנסציוני, צ'רצ'יל שוחט הכב ו שים בימי המלחמה למטרות פיתוח פצצה והמוות המוזר של סטלין. אלה דברי ימי האדם. יופיו, כיעורו, עצב, צחוק ובעיקר הרבה עניין וצבע. וכמו קריאת פרשת שבוע, • המעשים חוזרים על עצמם. שוב ושוב. ש"ח 98 : המחיר עדשנגיעהביתה מיכאל שיינפלד באהבה גדולה, 3 ' המורה איתן פלסמחנך אתעשריםוארבעה תלמידי כיתה י ויחד עם ליאת אשתו הוא מגדל את בנם היחיד מתן. בלילה גשום, בשעה מאוחרת, נשמעת דפיקה בדלת ועל מפתן ביתם עומד תמיר, תלמידו של איתן, המבקשמהם בקשה לא שגרתית שעלולה לערער ולפרק לגורמים את ההגדרההמוכרתוהטובהשלהמושג משפחה. כניסתו שלתמיר לביתהשלמשפחתפלסכופהעלאיתן לברר אתקשריו עם האנשיםשסובביםאתעולמו: אשתו, בנו, הוריו ותלמידיו האהובים. אט־אטולא בקלותהואלומדלפענחאתהמהותהעמוקהשלהמושג ביתולהבין אתכוחם ואתחולשתםשלשלושתהבתיםשבחייו: הביתשבו גדלכבן יחיד, הביתשבנה עם ליאת ובית הספר שבו הוא מלמד. המצב החדש והלא־צפוי וההחלטות שהואמקבלגורמיםלאיתן לשרטטאתהקו הדקהמפריד בין הורהלמורה, בין כיתהלמשפחה, בין בן לתלמיד ובין אבהותלזוגיות. בסיפור הזה כולם מבקשים להגיע הביתה — תמיר, המחפש לו בית אוהב ומעצים; ליאת, המנסהלייצבאתהביתשכהחיכתהלו; גםמתן, שמקפץיום־יום ברגליו הזעירותמהמשפחתון לביתו; וכמובן איתן, שנקרעבין הבתיםשבחייו. כל אחד מהםמנסה, בדרכו, הבין מהי מ פחהולגלותמהו בעצםפשר החיפוש שלכולנו אחר המקוםשבו נרגישבבית. כתוב בתנופהמרשימהובנדיבותשופעתפרטיםוחום. גיבור עדשנגיעהביתה העלילה מתמודד באומץ, בעדינות ובכנות עם עצמו ועם אידיאל המשפחה פורם מיכאלשיינפלד המושלמתשאליהנכסף, ולומדעלבשרו מורכבותמהי. אתחיי הנפששל הגיבור שלו ואורג אותםמחדשלכדי יריעהשלמה, יפהפייה, פואטיתומעודנת. . קדמו לו "בכלמקום מיכאלשיינפלד עדשנגיעהביתההואספרו החמישי של שהם", "אבדות", "מיםשאין להםסוף" ו"החוקלמניעתבדידות", שהיו לרבי־מכר. קרדיטלציור מיכאל שיינפלד עד שנגיע הביתה להשיג באתר ybook.co.il ובחנויות הספרים עד שנגיע הביתה הביקורות משבחות את ספרו החדש והמדובר מיכאל שיינפלד של ארנון איתיאל אפרת דמשק אפרת / עמ' 416 / ' הוצאת 'כנרת זמורה ביתן דביר אפרת דמשק אפרת' הוא רומן המ ו תרחש במזרח תיכון עקוב מדם. עברי, הגיבור, משוטט במרחב שבין ג'וש עציון לבשן יחד עם חבורת נערים מאפרת. הם מצטרפים לצבא שכירי חרב וחווים את המלחמה. אלימות, חמלה ובדידות מלוות את מסעם. shutterstock איור: