שביעי

12.10.18 | ג' בחשון תשע"ט | 325 גיליון שביעי | 34 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה איור: אלכסנדר קבנל, מתוך ויקפדיה הרומנ 'אדל' מגולל את יפור חייו הלא ייאמנ של מיי ד הח ידות הבעל שמ טוב מבעד לעיניה של בתו, אדל, שאישיותה כובשת ומ עירה לא פחות מאישיות אביה. ב פרה החדש 'אדל', רתמה עצמה יוכי ברנד למ שימה קשה במיוחד ומלאת מכשלות, וצלחה אותה בהצלחה מ חררת. לראשונה אנו מבינימ כיצד התפתחה תורת הח ידות, מתוכ הנפילות והעליות שחווה בחייו הבעש"ט, וכיצד יצר מהפכה של אינ דיבידואליזמ שהקדימה את זמנה, כאשר קבע כי הגאולה תגיע בשעה שבני האדמ יתקרבו אל הנשמה של עצממ. אדל הוא פרה הנועז ביותר של ברנד . הוא נקרא כמ ע ברכבת הרימ דוהרת. תחנה רודפת תחנה ולעיני הקוראימ מתגלימ ההת רחשויות, הדמויות והכוחות ששינו את פניה של היהדות לבלי הכר. ותאמר גם היא בלבה: נשים מהמקרא בצומתי החיים חננאל מאק עמ' 309 / ' הוצאת 'ידיעות ספרים נשים מקראיות פרופ' חננאל מאק מבקש להקיף • מאשת לוט ועד ושתי את עולמן של נשות המקרא בהתבסס על משמעות הפסוקים יוכי ברנד אדל / עמ' 525 / ' הוצאת 'כנרת זמורה ביתנ זהו ה פר השני של פרופ' חננאל מאק העו ק בנשימ במקרא. ה פר מבקש לה קיפ את עולמנ של הנשימ במקרא, בא מצעות התחקות אחרי אירועימ דרמטיימ בחייהנ על ידי שירטוט הלכ רוחנ ונפשנ ואת אופנ קבלת ההחלטות שלהנ. ככ מת חקה מאק אחרי נשימ דוגמת אשת לוט, בנות לוט, דינה, פילגש בגבעה, חנה ופ נינה, תמר בת דוד, יהושבע )שאפילו לא ידעתי מי היא בלי גוגל( ועוד. מ פר הנשימ המשמעותיות במקרא מצומצמ למדי כידוע, וזו אולי דווקא יבה מצוינת לקרוא את ה פר. חיבור גברי דומה כנראה היה דורש פר עב כר הרבה יותר. זו יכולה להישמע כמו הערה צינית, אבל האפשרות להקיפ נושא שלמ בחיבור לא ארוכ מדי, הייתה עוד יבה מצוינת עבורי לקרוא את ה פר. יש נטייה בשנימ האחרונות לחוקרימ לכתוב בצורה פופולארית, בכדי למנוע את ה רבול האקדמי המושמצ )ולעתימ בצדק(. הכתיבה של מאק בהירה וקול חת, הוא נמנע מהערות שוליימ, ביב ליוגרפיה להרחבה, וכל עי וק בדמותה של אחת מנשות התנ"כ צמוד לטק ט. האמ ה פר מוצלח? "כנ...אבל". תלוי מה בדיוק המוטיבציה לקריאה. ההעדפה שלי בקריאת תנ"כ היא לפרשנות שצ מודה לטק ט. אנ ה לה ביר את כוונתי. למשל, בעי וק באשת לוט שהעי וק בעולמה פותח את ה פר, מאק מעלה את השאלה החשובה - מה בכלל היה חטאה של אשת לוט? מאק מוכיח יפה מנ הפ וקימ, שה יבה שלוט צווה לא לה תכל לאחור הייתה על מנת שלא להתעכב בדרכ ול כנ את הנוכחימ. חלק מנ המשפחה )ככ על פי פשט הפ וקימ( נותר בעיר למרות אזהרת לוט, וממילא המ נ פו ביחד עמ שאר יושבי דומ ועמורה. ממילא המבט שלה לאחור היה מתוכ דאגה ליקיריה שנשארו בעיר. עד כאנ הכל טוב ויפה, אבל מאק חותמ במ קנה: " יפורה של אשת לוט אינו חטא ואינו עונש, כי אמ יגונ אינ קצ". אז מדוע היא הפכה לנציב מלח? מאק מו ציא את המקרא מפשוטו וטוענ שזה מעינ דימוי לזה שהיא נותרה קפואה במקומה. תירוצ מעט חלש. עמ זאת, נהניתי מנ החשיבה הישרה ב יפור ושתי, שדמותה ה'פמיני טית' זוכה בדרכ כלל לתשבחות. באמצעות חשיבה ישרה ופשוטה מצביע מאק על ושתי כמי שבדרכ כלל הייתה צייתנית, כי אלמלא כנ, היה מנ ה תמ אחשוורוש מדיח אותה הרבה קודמ לאותו משתה גברימ אליו ירבה להגיע. אמ ההעדפה שלכמ היא פר מחקרי - לא זה ה פר בשבילכמ. העי וק בדמויות הוא לא מ פיק ממצה, ה ברות של מאק על אפ שהנ מאירות עיניימ, הנ יותר כמו 'הרהור' מעניינ ולא דיונ מפורט. אבל כמ • בוא לעולמ הנשימ בתנ"כ זהו פר ראוי.