שביעי

41 | 12.10.18 | ג' בחשון תשע"ט | 325 גיליון שביעי בחסות תנועת הילדים 'עוז' בנימה אישית - פרשת 'נח' ילדים יקרים, כל פרשה וסיפור בתורה, באים ללמד אותנו גם עבור דורנו ומעבירים לנו מסרים, שהרי התורה היא תורת חיים. חז"ל דורשים גם על פרשת נח ועל הקשר שלה לחיים שלנו. בעל ה'נתיבות שלום' מסביר שתיבת נח באה ללמד אותנו שגם כאשר נראה שהכל בחוץ סוער וחשוך, ישנה תמיד תיבת נח- גלגל הצלה שעוזר לנו להישמר מפני הסערה. ובדורינו יש שלושה דברים שהם כמו תיבת נח עבור כל אחד ואחת מאיתנו, והם התורה, שמירת השבת ואחדות עמ"י. כאשר האדם הפרטי נמצא במצב של קושי הוא יכול לפנות אל לימוד התורה והיא זו שתעזור לו. השבת היא כמו 'תיבת נח שבועית' – שקט מכל הסערה שעברנו במהלך השבוע. ואחדות ישראל - מקום בו אנחנו שמים את כל המחלוקות והמחיצות בצד, ופשוט מכבדים אחד את השני. אלי ליפשיץ אוהבכם, מזכ"ל תנועת הילדים 'עוז' צוות ההנהלה שלנו נעים להכיר - מימין לשמאל: עדי רכזת אזור חדרה, הודיה רכזת אזור צפון, אורית רכזת מלוות, טל רכזת אזור מרכז, שובל רכזת אזור חיפה, שיר רכזת אזור ירושלים, אלי מזכ"ל התנועה, סער רכז הדרכה, ואברהם רכז ארגון. מאחליםלכםהמשך עשייה ברוכה וחזרה לשגרה מבורכת! תורתך שעשועי – תשבץ הגדרות: . הענף שהיונה החזיקה בפיה. ________ 1 . הוא נשלח לפני היונה ________ 2 . שם הפרשה ________ 3 ולא רק זוג. __________ 7 . סוג החיות מהם נלקחו 4 היא לא שבה אל התיבה ___________ 3 1 2 4 ילדים ....המשך פניתי שוב – "לאן אתה מבקש להגיע? אולי אוכל לעזור לך?". הבטתי אליו בציפייה לראות היענני דבר. כנראה החליט לענות לי, אך בטרם הוציא מילה מפיו הסתכל עלי ומדד אותי היטב. הוא ביקש לבחון אותי, הראוי אני לאמון מצידו או לא. כנראה החליט כי ראוי אני – שכן מיד פתח פיו ואמר: "תודה לך ילד, יודע אתה לאן אני נוסע?". "לאן אתה נוסע?" – שאלתי מחדש מאחר ונעניתי. "אני... אני... אמ... נוסע, זאת אומרת לביתי, הביתה כמו שאומרים היום". "מישהו מחכה לך שם?" שאלתי בתמימות. הוא החוויר, עברו רגעי דומיה. לא חשבתי כי נגעתי בציפור נפשו של שכני, התחרטתי על שאלתי – אך את הנאמר אין להשיב. הוא נאנח קלות ואחר אמר בקול חלוש: "אינני יודע". "האם יש לך הורים?" – המשכתי לשאול. "כן, יש לי אמא זקנה, אשה טובת לב מאין כמוה, אך אישה אומללה מאוד. הרבה צרות עברה בחייה וחלק מהם הסבתי לה אני. כן, אני! בן אכזר שכמוני, כה עשיתי לאימי הטובה, ביישתי אותה, ציערתי אותה" – הוא הגביר את קולו ואחר אמר בהתרגשות: "שאלת אם מחכים לי... ומדוע זה תחכה לי? מדוע תצפה ליום בו יבוא בנה יחידה, אשר בעטיו תבוש לצאת אל הרחוב?". הייתי נרגש ומבולבל מהשתפכותו הפתאומית, אך לא הבנתי ולא כלום. מהו הפשע אשר עשה לאימו? שטף דמעות עז פרץ מעיניו ואני עצרתי בעצמי שלא לבכות עימו. המשך בשבוע הבא!! סיפור לשבת - סיפור בהמשכים הצעיף הצהוב