שביעי
שאחי נפטר, בליל ה דר, ישבנו כל האחימ יחד אצל ההורימ. בדרכ כלל איתמר היה מתנתק באמצע והולכ עמ חברימ, אבל הפעמ החליט להישאר איתנו. הוא א פ ביבו את האחיינימ ושר איתמ את ’משה בתיבה' פעמ ועוד פעמ. ה תכלנו מהצד והתלהבנו מהאבהיות שלו. אחרי שהוא טבע, הרגעימ האלה קיבלו משמעות אחרת. הרגשנו שהוא נפרד מהמשפחה בשי רה. יש לנו היומ במשפחה שבע נש מות ושישה בני אדמ". איכ מתמודדימ עמ הכאב הזה? ”מתוכ קושי רב. ההתמודדות לא פשוטה. להורימ קשה מאוד וזה לגי טימי. תמיד יעלה לכ מחנק בגרונ, ואתה לומד להדחיק. אינ ברירה". בשיר לזכר אחיכ אתה שר את המילימ ’מתימ יחיה אל ברוב ח דו'. ”התמקדתי במילימ האלה בפיוט שנאמר אחרי תפילת ערבית של שבת, בעיקר בגלל המילימ ’ברוב ח דו'. עמ כל הכאב, הקדוש ברוכ הוא עושה איתנו הרבה ח דימ. בת פילה שלי אני מבקש שתהיה תחיית המתימ, אבל מבקש גמ יותר מזה - אני מבקש מהשמ: נתת לנו קושי ומוות? תעשה איתנו ח ד שנצליח להתמודד איתמ". ”בוא תניח את השוט" כנער, למד אוחנה מוזיקה ופיוט אצל ליאור אלמליח, אחד הפייטנימ המוערכימ בתחומ החזנות ה פרדית והמרוקאית. ”תמיד נתנו לי להיות חזנ כילד, ועד היומ, כשאני מגיע לעיר, מעלימ אותי לתיבה, גמ ביומ כיפור. אני חצי פר י וחצי מרוקאי, ואלו שני עולמות מוזיקליימ שונימ. הפר י קרוב לטורקי, והמרוקאי יותר ערבי. ביצירה שלי אני משלב בינ העולמות ומו יפ אליהמ את היש ראליות שלי, ככ שאני מביא גנונ ייחודי שהוא רק שלי, פיוז'ינ משלי. ’פלגי המימ' הוא מאוד ישראלי ופ תאומ יש נגיעות של פיוט מרוקאי. אני כותב מהלב, ומה שיוצא ממני על הדפ זה מה שיוצא, בלי פילטרימ". כיומ מנהל אוחנה את המתחמ המוזיקלי בכפר הנוער ימינ אורד, שהוא מעינ בית פר למוזיקה שנותנ התלמידימ שבאימ מכל 500- מענה ל רחבי הארצ ובהמ גמ עולימ ממרוקו, צרפת, ברזיל, רו יה ועוד. במ גרת תפקידו הוא אחראי על ההרכב המו זיקלי של הכפר, ’יורד בנד'. ”לא האמנתי שאגיע לכזאת חשי פה לשיר ראשונ", הוא מודה, וכשאני שואל אותו במה יע וק השיר הבא, הוא חושפ בפניי קושי נו פ - לא משבר, כי הוא ולד מהמילה הזאת. ”חצי שנה אחרי שאחי נפטר, הבת הגדולה שלנו, אילה, פיתחה חומ גבוה במשכ חמישה ימימ. לקחנו אותה לרופאה, וכשהיא נגעה בבטנ שלה היא הרגי שה נפיחות. גמ כל המדדימ שלה היו נמוכימ. היא חששה מהגרוע מכל והעבירה אותנו בדחיפות למיונ. אחרי בדיקות מקיפות כינ ו אותנו בחדר צדדי, ואמרו לנו שיש לילדה רטנ הדמ )לוקמיה(. ”יצאתי החוצה מהחדר שלה, ואחרי הרבה תפילות אמרתי לקדוש ברוכ הוא: בוא תניח את השוט, תנ לנו לעכל. אמ זו ההתמו דדות שלנו בעולמ, אני מוכנ, אמ זה התיקונ שלי, אני מקבל את זה. תנ לי תיק, אמרתי לו, אבל בעדינות, לא בכוח, כי עכשיו כבר הפלת תיק על המשפחה הזאת. אחרי זה הייתי רגוע כי אני מאמינ בו באמונה שלמה, וברוכ השמ, אחרי בדיקת מח עצמ, הגיעה ההמטולוגית הראשית של בית החולימ והודיעה לנו שזה לא רטנ ואינ צורכ בכימותרפיה, והמצב לא כל ככ נורא כמו שחשבנו. אז גילי נו שיש לה מחלה גנטית נדירה בשמ גושה, שבה הגופ לא מייצר אנזימ מ וימ וצריכ להשלימ את החו ר בז 700- ריקות שבועיות. היא החולה ה שצריכה טיפול במדינה. אמ לא הייתי מתמודד לפני כנ עמ המכה הראשונה ”בגלל המחלה נוצרו לאילה צלליות מהממות מתחת לעיניים. הילדים בגן קיבלו אותה בחיבוק, אבל במרכז קניות אדם אחד ניגש לאשתי ושאל ’ממה הסימנים הכחולים, הרבצת לה?'. היא חזרה הביתה בוכה ופגועה" של פטירת אחי, הייתי עלול ליפול בגלל המכה השנייה. ”בתוכ העולמ הזה של בית החו לימ תפ תי גיטרה וכתבתי שיר שנ קרא ’למרות הכל ילדה', והוא ייצא בעוד חודשיימ. השבוע מתחיל חודש המודעות למחלת הגושה, ואני מתחיל "לא האמנתי שאגיע לחשיפה כזאת בשיר הראשון". אוחנה ב'אקס פקטור' צילום מסך "אלמלא המכה הראשונה, הייתי עלול ליפול בגלל המכה השנייה". סתיו וחננאל עם הבנות 29 | 26.10.18 | י"ז בחשוון תשע"ט | 327 גיליון שביעי
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==