שביעי

26.10.18 | י"ז בחשון תשע"ט | 327 גיליון שביעי | 32 פר ו י קט השו " ת שילה פריד צילום: יחיאל גורפיין רפי פרלשטיין ם ִ ע ירושלים. העיר שבה נולדתי וגדלתי ובה אני מתגורר, אני מחובר אליה בכל נימי נשמתי. עיר שאני אוהב כל כך. בערב הבחירות המקומיות נותר לי כירושלמי למחות על הפופוליזם של הפוליטיקאים, שמדברים רק בסיסמאות ופחות עסוקים במה שבאמת חשוב לירושלים. למשל: איך לאחד בין המגזרים, איך למצוא את המשותף, איך להשאיר פה צעירים כמוני, ואיך לדאוג לצעירים החרדים שנכון להיום זוכים לאפס ייצוג ומענה. ידיעות ירושלים. לפני קצת יותר משלושה חודשים זכיתי להיכנס לעבוד שם, מקום עבודה שהמגוון האנושי שבו מצטיין בייצוג הפסיפס הירושלמי הייחודי. יותר מהכל אני גאה במיוחד שהגשמתי חלום ואחרי ארבע שנים נגמרת, והקצאת משאבים נוספים כדי לגרום לצעירים להישאר בירושלים. רחל עזריה. אישה מרשימה, שאכזבה הרבה מאוד אנשים. בפרט את ציבור החרדים העובדים שעמדו מאחורי הסיעה המתפרקת 'ירושלמים', כשתמכו בכל הכוח בנציגה החרדית שעתידה הייתה להיכנס למועצה ולהיות האישה החרדית הראשונה שמכהנת כחברת מועצה. כמה טעויות קשות שעשתה עזריה בדרך לקחו את הקמפיין המבריק שלה למקום לא טוב. בעיני הרבה מאוד אנשים, החבירה שלה לאלקין השונה ממנה בכל כך הרבה פרמטרים, מצביעה על היותה אופורטוניסטית. יש בזה משהו. הצבעה לפי 'דעת תורה'. בציבור ידוע שכל החרדים מצביעים כמקשה אחת כפי הוראות הרבנים. נכון שרוב המגזר החרדי מצביע גם כיום כפי הוראות רבותיו, אבל לראשונה בשנת ישנה מגמה הולכת וגדלה בציבור 2018 החרדי, בפרט בקרב הצעירים, שכמו כל תושב מודאג ניגשים לחוגי בית, מקשיבים למועמדים וקוראים מצעים. מועצת חכמי התורה. קבוצה של מנהיגי עולם התורה הספרדי, עמודי האש ההולכים לפני המחנה. גדולי ישראל שמורים ליהדות המזרח את הדרך אשר ילכו בה. הרב שלום כהן. נשיא מועצת חכמי התורה, מנהיג היהדות הספרדית. תלמיד חכם, איש קדוש, מלאך ה' בדורנו, הכהן הגדול. (, רווק, נולד, 21) רפי פרלשטיין גדל ומתגורר בירושלים. חרדי, משתייך למגזר החסידי. משמש ככתב פוליטי בעיתון mynet 'ידיעות ירושלים' ואתר מקבוצת ידיעות אחרונות. שימש כעורך ומגיש ברדיו קול ברמה וברדיו גלי ישראל, וככתב רשת המקומונים למגזר החרדי 'קו עיתונות'. על הבחירות: האקשן של החודשים האחרונים היה זריקת אדרנלין יומית ואני בטוח שזה יחסר לי. מצד שני, הישורת האחרונה הביאה עמה כמויות אדירות של רפש בתקשורת החרדית יצאתי לדרך מרתקת בתקשורת הכללית, בעבודה קשה הגעתי לכמה הישגים נאים. הפוליטיקה הירושלמית, זו מערכה מרתקת ואני נהנה מכל רגע. בחירות. למען האמת, הייתי רוצה שהבחירות בירושלים יידחו בחצי שנה, האקשן של החודשים האחרונים היה מעין זריקת אדרנלין יומית ואני בטוח שזה ייחסר לי. מצד שני, היישורת האחרונה שהחלה בחודש האחרון, הביאה עמה כמויות אדירות של רפש שכבר הגעתי למצב שבו בתוך תוכי אני מחכה שכל זה כבר יגמר. זו מערכת הבחירות הכי מרתקת בארץ. עד לרגע זה, טובי וותיקי הפרשנים הפוליטיים יודעים היטב שיהיו הפתעות. עימותים פומביים. בעימות הראשון הלכתי והייתי מרותק שעה ארוכה, כך גם בשני ואפילו בעשירי. כבר שלושה חודשים שהמועמדים מתזזים מפאנל אל משנהו, ובחודש האחרון נוצר טעם מר בפה וכל עימות הפך למופע מביך. הם הפסיקו לחדש, יורים על אוטומט את אותם מסרים, שואלים אחד את השני את אותם שאלות, ויותר מכל: הקהל הפסיק להגיע! בכל הפאנלים בחודש האחרון, הנוכחים היו אנשי מטות המועמדים, צבא של יועצים, יחצנים, דוברים ומקורבים. סקרים. הם אמנם מצביעים על מגמות, אבל סאגת הסקרים בירושלים מביכה ברמות היסטריות בעיני. כל אחד מהמועמדים משלם אלפי שקלים לסקר מטעם, שמציג תמונה שונה במאה שמונים מעלות מסקר דומה שיצא ממטה אחר. כחלק מהגיחוך נוכח ההתפארות בפייק סקרים מטעם, בידיעות ירושלים החליטו ובצדק שלא לפרסם סקרים. ראש העיר. חמישה נושאים בירושלים טעונים טיפול דחוף: דיור, תעסוקה, חינוך, ניקיון ותחבורה. מעבר לכך, המשימה הלאומית של ראש העיר היא לעצור את ההגירה השלילית, בפרט הצעירה. צעירים בירושלים. הצעירים נוטשים את ירושלים, אני לא מחדש דבר. ראש העיר שייבחר צריך לדאוג לצעירים לעוד מקומות תעסוקה, אתרי בילוי, הקלה בעול הבירוקרטיה הבלתי