שביעי

33 | 26.10.18 | י"ז בחשון תשע"ט | 327 גיליון שביעי shut@shvii.co.il לת גובות: הרב אהרון שטיינמן זצ"ל. מנהיג הציבור הליטאי. מילדות תמיד חיכיתי ליום שבו אזכה להיכנס לחדרו ולספוג מקדושתו. לצערי מעולם לא ראיתי אותו, ולא הספקתי לחוות את גדולתו מקרוב. אלי ישי. אני רואה אותו כאיש פוליטי שמתקשה לקבל את דין הבוחר. למרות היותו איש ציבור 'לשעבר' שדעתו פחות בעלת עניין לציבור, הוא דואג לשגר הודעה לתקשורת כמעט על כל התרחשות. למרות דעתי האישית עליו, ראוי לציין לשבח קבוצה של לא מעט אנשים שהולכים אחריו בנאמנות עד אין קץ. אריה דרעי. פוליטיקאי ממולח שמתגלה פעם אחר פעם כמבוגר האחראי בממשלת ישראל. בבחירות המוניציפליות הוא לקח הימורים גדולים שבחלקם מסתמן כישלון. באופן כללי הוא אדם מרשים, מרתק, ממלכתי ושקול בדיני נפשות, ואני מעריך אותו לרוב. קול ברמה. גורמים פוליטיים הכריזו עליו מלחמה לפני מספר שנים, ומאז לא בוחלים בשום אמצעים כדי לפגוע בפעילותו. זה כולל הטרדות, איומים על מפרסמים ועוד ועוד, לשמחתי רדיו קול ברמה הצליח להתגבר על הכל ולהישאר גוף תקשורת בועט ומשפיע. פאות. הפאות הן המותג שלי. למרות שכיום הצעירים החרדים העובדים יותר מצויים ברחוב ופחות מלחיצים כמו פעם, כמעט בכל מפגש עם חילוני או אפילו דתי לאומי, הפאות שלי הם נושא לשיחה או דיון. הרבה יוצא לחברים שלי לשאול אותי מתי אוריד את הפאות, אז הרי הודעה לשואלים: לא אוותר על הפאות שלי, הם חלק בלתי נפרד ממני. תקרת זכוכית. הפוליטיקאי הראשון שפגשתי כשנכנסתי לתפקידי בידיעות ירושלים, אמר לי 'מה פתאום מעסיקים חרדי כמוך בידיעות, אתם כולכם שקרנים'. כיום, הציבור החרדי, בפרט הצעירים החרדים, נמצאים בכל מקום, שוברים את כל הסטיגמות, ומשנים את השיח. לא רואה תקרת זכוכית, השמיים הם הגבול. תמונות נשים בשלטים. למרבה הצער ישנם קיצוניים חרדים שלא מסוגלים לראות שלט עם דמות אישה מבלי להשחית אותו, חבל. לאף אחד אין זכות למנוע את נוכחותן של נשים במרחב הציבורי, מי ששומר עיניים שלא יסתכל איפה שלא צריך. טוויטר. במה חשובה לעיתונאים, בפרט בתקופת בחירות. לפעמים יחצנים של מועמדים אוכלים את הראש לי ולחבריי העיתונאים כדי לזכות בציוץ מחמיא. במובן מסויים זה כבר מעיק אבל אין מה לעשות, פרסמת ולא העלת בטוויטר – כאילו לא פרסמת. מאה שערים. שכונה שבה גדלו אבי, דודיי ומשפחתם. כל אבן בה הינה בעלת משמעות היסטורית וערך סנטימנטלי עבור הרבה מאוד אנשים. מעבר לכך זו שכונה שהפכה לקן של קיצוניים ומרכז לשוליים של השוליים. מצער שמשכונה של משפחה אחת גדולה, זה הפך למקום שמייצג קיצוניות, מיזוגניה, שוביניזם, עוני והרבה כאב ראש לשלטון החוק. חסידות קרעטשניף. קהילה בה גדלתי וביליתי שנים ארוכות, מקום בו עוצבה אישיותי הרוחנית והחסידית. בשונה מערים מעורבות בהן חסידויות הפכו לסמל למחלוקת בין חרדים וחילונים, קהילת קרעטשניף הינה קונצנזוס בעיר רחובות. מרן האדמו"ר שליט"א במאור פניו מקבל כל יהודי באשר הוא מבלי לבדוק בציציותיו, מה שהפך את ביתו למוקד עלייה לרגל לכל יהודי שזקוק לישועה, מילה טובה, או הכוונה. כשחש 15 עזב את הישיבה בגיל מיצוי, חודש לאחר מכן החל לעבוד בתקשורת. החל את דרכו בעיתונות ב"קווי הנייעס'. עבר ניתוח לקיצור קיבה והשיל בשנה האחרונה עשרות ק"ג. חולם להיות עו"ד בתחום הפלילי. לא אוכל דגים מילדות, בעצמו לא יודע למה. בורח מזיתים ועגבניות אך בעל חולשה לתפוחים. משתדל לבקר ברומניה אחת לכמה חודשים. אבא שלו מתגורר בארה"ב. מכור לסדרות ישראליות, בניהן: פולישוק, החברים של נאור, המדרשה. גם על חשבון השינה. מכור קשות לסמטראפון, הראשון לקנות כשיוצא משהו חדש. על סקרים: סאגת הסקרים בירושלים מביכה ברמות היסטריות. המועמדים משלמים אלפי שקלים לסקר מטעם שמציג תמונה שונה מסקר שיצא ממטה אחר דברים 10 שלא ידעתם על רפי פרלשטיין