שביעי

26.10.18 | י"ז בחשון תשע"ט | 327 גיליון שביעי | 36 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה מדוע קשה לנער עברי לקרוא ולהבינ פ וקימ מ פר במדבר, מחזונות הנביא ישעיהו, ממגילת איכה ושלא לדבר על איוב? איכ פועלת מערכת היח ימ המפותלת והמרתקת בינ שפת התנ"כ לעברית של ימינו? איכ נ לל המעבר משפה דתית ב פר שנועד לב את האמונה באל האחד, לשפה המשרתת ללא חציצה חילונימ ודתיימ, ותיקימ ועולימ, יהודימ וערבימ, ?21- במדינת ישראל של המאה ה איכ שירתה שפת התנ"כ את מונחי הי וד של התנועה הציונית, את המילונ הצה"לי ואת חיי הכלכלה המודרנית? 'מדברימ בשפת התנ"כ' מציג באופנ מקיפ וייחודי, בשפה השווה לכל נפש ועל ב י מחקר מעמיק, את המנגנונימ שאפשרו את הפלא שאינ לו אח ורע בתולדות השפות בעולמ: שפה עתיקה המגולמת ב פר בודד חוזרת לחיות כשפת דיבור, חברה ויצירה תרבותית בעולמ החדש. ג'ים הילד טוני ארלי עמ' 214 / ' הוצאת 'עם עובד המופע של ג'ים ' מטלטלים את חייו 20- השינויים המהפכניים שחלו באמריקה של שנות ה סיפורו של ג'ים המגלה לפתע עולם אחר • של נער ממשפחת איכרים רוביק רוזנטל מדברימ בשפת התנ"כ / עמ' 402 / ' הוצאת 'כתר ג'ימ הילד התייתמ מאביו עוד לפני שנולד. אמו ואחיה הרווקימ משמשימ לו מודל לחיקוי בעיירה קטנה בצפונ קרו ליינה בשמ 'ואלי וויל', שעבורו היא היקומ כולו. רגע לפני הגלובליזציה ולפני שהעבודה החקלאית בעולמ הופכת לנח לת בודדימ, הימימ של ג'ימ עוברימ עליו ביציאה אל השדות עמ דודיו. אבל בשנה אחת המתוארת ב פר, ג'ימ יצא אל מחוצ לגבולות העיירה, והוא מגלה שהעולמ הוא אחר ושגמ העיירה שלו עוברת שינויימ. בנו פ, דרכ ביקור במחוזות הילדות של אביו המנוח הוא מגלה כמה דברימ אודותיו. כיאה לרוח התקופה ה פר לא מלווה בפרצי רגשות גדולימ, כל משפט הוא שקול ומדוד. מזכיר במשהו את ילידי שנות ' בישראל, שגדלו לתוכ 50- ' וה 40- ה שתיקה והרבה עבודה קשה. כשג'ימ מצטרפ אל דודיו לשדה על מנת לנכש את הקר קע בפעמ הראשונה, הוא נתקל בקשיימ. הדודימ לא עושימ לו הנחה. המ אומנמ לא מכימ אותו כשהוא מתרשל, אבל מזכירימ שהוא בא לעבוד ומצפימ ממנו לשיפור מהיר, ואמ לא - הוא מוזמנ לחזור הביתה. יש רגע מדהימ ב פר בו ג'ימ מבינ שה עולמ כבר לא כמו שהיה עוד. הרגע הזה כשהוא צועד עמ הדודימ, ובית ה פר מאיר אל תוכ הלילה כי שמ כבר יש נורות חשמל, בעוד שאר בתי העיירה חשוכימ. דודו של ג'ימ, זינו, נדהמ מזה שהוא יכול לקרוא את השעה בשעונ הכי שלו הודות לאור העולה מבית ה פר. "האורות הבוקעימ המעטימ שבערו באל וויל רק הגדילו את החשכה שבערה ביב העיירה... מ ביב לגבולות האלה הזדחלה החשכה, ופתאומ היא נראתה גדולה ואדירת כוח כמו א-לוהימ". המשפט הזה מ כמ יפה את ה פר כולו. זו לא רק הקידמה שפתאומ הביאה את ג'ימ להכיר שהעולמ מ ביבו משתנה, אלא זו גמ ההבנה הדקה ששנות הילדות שלו תמו. אנ חנו רגילימ לראות את החושכ והאור כמו רע וטוב, אבל פה ב פר החושכ מייצג את כל מה שהיה נעימ בחיימ של ג'ימ, עולמ איטי יותר, עולמ שבו היה מקומ להשתו בבות, אבל עכשיו הכול מואר באופנ שונה. אילו מישהו היה רק יכול לקחת את האור..., ג'ימ לא אומר את זה, אבל ברור שזה כמעט זועק מה פר. החיבור בינ תקופה של שי נויימ טכנולוגיימ לגיל ההתבגרות אומנמ לא מקורי במיוחד, אמרו את זה קודמ לפניו אבל זה לא משנה - זה יפה ושובה לב ב פר. זה רגע פ יכולוגי יוצא דופנ שבו ההת מכרות שלנו לראות את העולמ כמו שאנ חנו מכירימ אותו - מתנפצת, שעוגנ היצי בות שלנו מתערער. אבל זו אשליה, כשמ שהעבר-הווה-עתיד של ג'ימ עוברימ ב פר שינויימ שעוקרימ את ההתמכרות הזו. זה כואב להתפכח. זה לא חייב להיות רק על פת הפ יכולוג, אלא גמ ברגע פשוט ויפה • כמו שתיאר המחבר טוני ארלי. shutterstock צילום: