שביעי

23.11.18 | ט"ו בכסלו תשע"ט | 331 גיליון שביעי | 14 , לע"מ Eric Matson צילום: יעקב מאיר ה י סט ו ר י ה שנים לתום 'המלחמה הגדולה': 100 כך נראו הזוועות מהזווית היהודית כמיליון וחצי יהודים השתתפו במלחמת העולם הראשונה ולעיתים לחמו לצבא הגרמני התגייסו • אלה נגד אלה, אף שהואשמו בהשתמטות רבנים צבאיים זכו למעמד שווה לכמרים 30- מיהודי המדינה, ו 18%- כ 100- ברחבי העולמ צוינ בשבוע שעבר יומ השנה ה ל יומה של מלחמת העולמ הראשונה. בישראל, באופנ טבעי, מציינימ את מלחמת העולמ השנייה שבה נרצחו שישה מיליונ יהודימ, ואינ יומ רשמי לציונ 'המלח 18- וגבתה כ 1918- ל 1914 מה הגדולה' שנמשכה בינ מיליונ קורבנות - עשרה מיליונ לובשי מדימ ושמונה מיליונ אזרחימ. עמ זאת, למלחמת העולמ הראשונה הייתה הש פעה רבה על חיי היהודימ באירופה וביישוב היהודי בארצ ישראל, ונרשמה בה מעורבות גדולה של לו חמימ יהודימ בכל האזורימ. זו הייתה אחת המלח מות הראשונות שבהנ לחמו יהודימ במ פרימ גדולימ בצבאות משני הצדדימ; פעמימ רבות ניצבו יהודימ משני צדי המתר וירו אלה באלה. על פי ההער כות השתתפו במלחמה כמיליונ וחצי יהודימ, ואומדנ אלפ 140 ההרוגימ מקרב החיילימ היהודימ נע בינ אלפ. 170- ל השנאה והגזענות כלפי העמ היהודי גאו באותנ שנימ. גורמימ אנטישמיימ טענו שהיהודימ המ האשמימ בפ רוצ המלחמה, ויצרנ הרכב המפור מ הנרי פורד אפ יצא לאירופה ב'אוניית השלומ' שלו על מנת להצהיר שהמ לחמה היא עניינ כ פי של היהודימ. התוצאות היו קשות. במדינות רבות ניצלו אזרחימ את חו ר ה דר ופגעו ביהודימ תוכ שהמ בוזזימ את רכושמ, על אפ ההת גיי ות הרחבה בקרב הציבור היהודי לצבאות המקומיימ. בני יונ להתמודד עמ האנטישמיות תועדו מעשי גבו רה של חיילימ וקצינימ יהודימ במהלכ המלחמה, בעיקר כדי ל תור את טיעוניהמ של האנטישמימ, שהאשימו אותמ בהשתמטות מחובותיהמ המלחמתיות ובפגיעה במאמצ המלחמתי הלאומי. דווקא בגרמניה מצב היהודימ היה ב דר באופנ יח י. היציאה למלחמה נתפ ה על ידי הקהילות היהודיות כהזדמנות לשיפור מעמדנ, ומ פרמ של היהודימ ששירתו בצבאות גרמניה היה גבוה במיוחד: אחוזימ מיהודי המ 18 אלפ אזרחימ, שהיוו 100- כ דינה, התגיי ו, ומדובר באחוז דומה לשזה שנרשמ אלפ יהודימ קוד 20- באוכלו ייה הכללית. יותר מ 2,000- מו בדרגה במהלכ המלחמה, מתוכמ הגיעו כ אלפ יהודימ נפלו במערכה או 12- לדרגות קצונה. כ הוכרזו כנעדרימ. לוחות הברית במדי הצבא הגרמני בכירי הצבא הגרמני עשו מאמצימ גדולימ כדי להקל על חיי החיילימ היהודימ. לפי ארכיונ צה"ל ומש רבנימ צבאיימ 30 רד הביטחונ, במהלכ המלחמה מונו בכל החזיתות, ותפקידמ כלל קיומ תפילות יהודיות לחיילי היחידות שבתחומ אחריותמ ולשבויי המלחמה היהודימ, עריכת טק י קבורה, יציאה לביקורימ בבתי חולימ צבאיימ, וחלוקת פרות דתית וחבילות שי. המ אפ השתתפות בפעילות יוע לתושבימ יהודימ באזורי כיבוש. לרבנימ היו זכויות וחובות שוות כמו לכמרימ נוצריימ. המ קיבלו דרגות קצונה, לבשו אותנ על מדיהמ וענדו על צווארמ שרשראות עמ מגנ דוד שבמרכזו לו חות הברית. ארצ ישראל נותקה בזמנ המלחמה ממקורות א פקה של הונ ו חורות, שפ קו מלהגיע אליה בעקבות כני תה של טורקיה )ששלטה בארצ באותמ ימימ( למע גל הלחימה, והיישוב היהודי בל ממח ור חמור במזונ ובתרופות. התגיי ות רחבה מצד יהודי ארה"ב ייעה למזעור הבעיה. ככל שמצבמ של הטורקימ במלחמה הידרדר, המ הק שיחו את יח מ כלפי היהודימ. חלק גדול מהתושבימ היהודימ נחשבו כנתיני אויב, ורבימ מהמ אולצו לעזוב את הארצ. השלטונ גמ פעל לגירוש אישימ בכירימ כגונ דוד בנ גוריונ ז"ל ויצחק בנ צבי ז"ל, שלימימ התמנו • לראש הממשלה ולנשיא מדינת ישראל. חיילים בריטים בשער יפו בירושלים, בזמן 1917- מלחמת העולם ב בניסיון להתמודד עם האנטישמיות תועדו מעשי גבורה של חיילים וקצינים יהודים במהלך המלחמה, בעיקר כדי לסתור את ההאשמות נגדם בפגיעה במאמץ הלאומי