שביעי

23.11.18 | ט"ו בכסלו תשע"ט | 331 גיליון שביעי | 18 צילום: יחזקאל איטקין איתי אסמן י הד ו ת "הנשמה הייתה חסרה בציונות הדתית" הרב שמחה שטטנר הוא חסיד סערט ויז'ניץ, אדם דתי-לאומי, בשיחה לרגל ראש • שלמד במרכז הרב ושירת ביחידה קרבית השנה לחסידות הוא מסביר איך אפשר לשלב בין העולמות ח יד ערט ויז'ניצ, ציוני-דתי, בוגר ישיבת מרכז הרב ושירות קרבי בצה"ל. כל התכונות המורכבות והמ נוגדות האלה מתנקזות לאדמ אחד, הרב שמחה שטטנר (, נשיא מו דות נחלת ישראל במגדל העמק. ביומ 62) שלישי הקרוב, י"ט בכ לו, הוא יחגוג את 'ראש השנה לח ידות', המצוינ לזכר שחרורו מהכלא של מיי ד חב"ד, הרב שניאור זלמנ מלאדי זצ"ל. "החלק הנשמתי היה ח ר בציבור הדתי-לאומי", אומר הרב שטטנר. הוא נולד למשפחת ניצולי שואה ציוניימ בחיפה. אביו עבד כרואה ואימו חשבונ הייתה מורה. "הייתי מאוד קשור ל בא שלי שהיה ח יד, גד לתי על ברכיו ודרכו נוצר הקשר שלי לח ידות. הייתי הולכ איתו לטישימ של האדמו"ר מ ערט ויז'ניצ ולמקווה בימי שישי, ורואה הנהגות ח ידיות שלו. בא נפטר. אבא לא היה ח יד אלא 12 "כשהייתי בנ בא מבית של מתנגדימ, והקשר שלי לח ידות נחלש. קמתי בשבת בבוקר ואמרתי לו שאני הולכ 16 בגיל להתפלל בוויז'ניצ. הגעתי לשמ והייתי חריג בנופ, עמ כיפה רוגה ובלורית. ב ופ התפילה הוזמנתי לקידוש אצל האדמו"ר, בנו של האדמו"ר הקודמ שהכרתי, שנימ. חיפשתי 44 ומאז נקשרה נפשי בנפשו למשכ הנהגה וישרות, לא מופתימ, ואת זה מצאתי אצלו. הוא היה איש אמת, שהיה קרוב להוויה הישראלית ונלחמ במחלקה הדתית בהגנה במלחמת השחרור". הרב שטטנר למד בישיבת מרכז הרב והתגיי ליחי דה קרבית. בעת גירוש ימית הצטרפ לקבוצת אברכימ מהישיבה ועבר ללמוד בכולל בגוש קטיפ, שהוקמ על ידי הרב יגאל קמינצקי. אחר ככ לימד בעצמו בישיבת ימית והיה גמ ראש ישיבה, ומאוחר יותר לימד בישיבת שדרות. המו דות מי ודו ובראשותו של הרב שניאור קצ כוללימ חטיבת ביניימ, ישיבה תיכונית, אולפנה לבנות וישיבה גבוהה, וציבור התלמידימ מגיע מהציונות הדתית. הייחודיות: שילוב תורת הרב קוק לצד שיטת הח ידות. "עבורי החסידות היא דרך חיים" למה צריכ ללמוד ח ידות?  "מאיפה צמחו מנייני הרב קרליבכ וכל העניינ ביבו? זה לא היה בעבר. הוא זכה לתהילה בעיקר לאחר מותו. לציבור היה ח ר ממד פנימי, כי עבודה בלי נשמה - כמו כל דבר שאינ לו נשמה - ופה לא להתקיימ. בישיבות הראשו נות של הציבור הדתי-לאומי, מרכז הרב וכרמ ביבנה, למדו בשיטה ליטאית שעל פיה הפתרונ לכל מצוקה היה בדפי הגמרא, אכ החלק הפנימי לא היה, והדור צמא לזה. "זה נראה חיצוני ענייני כמו ניגונ ושירה. אכ גמ הצד הלימודי מחיה את הנפשות, לא רק הצד החוויתי. הצי בור הדתי-לאומי, שמעורב בכל תחומי החיימ, חייב את הנשמה היהודית כדי לראות איכ הכל מתקשר לריבונו של עולמ, אחרת הוא לא ישרוד. בלי החלק הזה אפשר להתייאש, זה פיקוח נפש. בכל דור ודור יש את הדרכימ המיוחדות לאותה התחברות, ובדורנו יש צימאונ אדיר לזה בציבור. המציאות החיצונית קשה ולא תמיד מובנת, והחלק הפנימי הוא חמצנ. "עבורי הח ידות היא דרכ חיימ בעבודת ה'. ההת קשרות לצד הפנימי של ההלכה משפיעה על עשיית המצוות ועל צורת הה תכלות על כל דבר שקורה. זה מרוממ את המבט. הח ידות עו קת במה שקורה אצל • הפרט, היא עצמ החיימ". "הדור צמא לפנימיות". קברם של אדמו"רי חב'"ד בניו-יורק הציבור הדתי-לאומי, שמעורב בכל תחומי החיים, חייב את הנשמה היהודית כדי לראות איך הכל מתקשר לריבונו של עולם, אחרת הוא לא ישרוד. בלי החלק הזה אפשר להתייאש צילום: אלקנה קליין הרב שמחה שטטנר