שביעי

23.11.18 | ט"ו בכסלו תשע"ט | 331 גיליון שביעי | 20 צילום: דוברות המשרד לשוויון חברתי אליהו גליל תרב ו ת "אסור שעורכים בודדים ישפיעו על האוזן של הציבור" מרגלית צנעני ורגב הוד יופיעו השבוע באירוע לציון לגירוש היהודים מאיראן ומארצות הערב 70- יום השנה ה ביום חמישי הקרוב יצוין בישראל יום השנה ליציאת היהודים מארצות ערב ומאיראן, והפעם שנים לגירוש. כמדי שנה, היום יצוין 70 - בסימן באירוע מרכזי בהשתתפות מיטב אמני הזמר הים תי ־ כוני ובהובלת המשרד לשוויון חברתי בראשות השרה גילה גמליאל. , תבצע 1949- מרגלית צנעני, שהוריה עלו מתימן ב מחרוזת משירי רבי שלום שבזי. "השירים שלו מאוד נוגעים ללבי", היא מספרת. "אלו שירים שאני מכירה מהבית ומההווי המשפחתי. רבי שלום שבזי היה אמן בכל רמ"ח איבריו. הוא כתב בעברית מליצית, השפה שבה יהודי תימן התפללו, שרו וכתבו. האלגוריות שלו נועזות והדימויים חינניים. אבות אבותיי ישבו בתימן במשך אלפיים שנה. זו ארץ למודת מלחמות וקושי, פונדמנטליסטית מאוד, אבל אומרים שהיא גם ארץ יפה מאוד. "למוזיקה של הארצות דוברות הערבית שמהן באנו הייתה השפעה עצומה על המוזיקה המזרחית. אני וש ־ כמותי העשרנו את הנשמה ואת התרבות שלנו במוזיקה של ארצות המוצא שלנו. המרוקאים הביאו את האנד ־ לוסית. הודו לה' כי טוב! המוזיקה היא מעל לפוליטיקה, ואפשר לשיר ללא גבולות". ד � בתחקיר שהתפרסם השבוע, התחזקה תחושת הה  רה השיטתית של המוזיקה המזרחית מגלגלצ. "טוב שיש רשתות חברתיות ויוטיוב, שמאפשרים לנו להגיע לקהל בצורה ישירה. בזמן האחרון התחילו לשדר יותר מוזיקה מזרחית ברדיו, כי הם ראו את ההצלחה של המוזיקה הזו. הם הבינו שהציבור רוצה אותה. זה כואב שבתחנה מואזנת מאוד, שזוכה למימון של המדינה, לא משמיעים את הז'אנר הזה. אסור שט ־ עמם של עורכים מוזיקליים בודדים ישפיע על האוזן של הציבור". בשנתיים האחרונות מובילה השרה גמליאל את מיזם 'רואים את הקולות' לגביית עדויות מצולמות מאזרחים ותיקים יוצאי ארצות ערב ואיראן, כדי לכתוב את הפרק המזרחי בסיפור תולדות העם היהודי. בקרוב תושק אפ ־ ליקציה ייעודית לתיעוד סיפורי מורשת יהודי המזרח, שתאפשר גם לבנים ולנכדים לתעד את סיפורי העלייה של אבותיהם. פריד אל אטרש במטבח הזמר רגב הוד, שיופיע גם הוא באירוע, ראה את הקולות בבית הוריו. "אבא היה פייטן בבית כנסת ושי ־ רתו עוררה געגוע למקום שממנו באה המשפחה בתימן, ואמי הייתה שרה מוזיקה ערבית בבית - אום כולתום, פריד אל אטרש ופיירוז. ההורים שלי שמעו את המוזיקה הזו עוד לפני שנולדתי, ואני גדלתי לתוכה. הייתי מבלה המון בבית של סבא וסבתא, ושם ינקתי את האהבה למוזיקה הזו. "אני זוכר את אמי מזמזמת את הקינות של פריד במטבח. שאלתי אותה 'מה לך ולשירים האלה? למה את מתחברת דווקא לזה?'. לא הבנתי מה הוא שר, אבל היה משהו בשירת הבכי שלו שנגע בנשמה שלי וחילחל אליה. ככה מצאתי את עצמי נובר בעבר של התרבות, חוקר את המוזיקה של פריד ושומע אותה. באירוע עצמו אשיר שיר של פריד בשם 'דוק'ו אל מזהאר' - 'נגנו בתופים' - שאני מתכוון לתת לו טאץ' ישראלי". השרה גמליאל: "באנו לתת קול לפרק שלם וחשוב שלא סופר עד היום בתולדות ישראל, הפרק של יהודי המזרח. העבר שלנו הוא חלק מהחוסן הלאומי שלנו, • ואנחנו צריכים להכיר ולהוקיר את כל פרקיו". "העשרנו את הנשמה שלנו במוזיקת ארצות המוצא שלנו". הוד וצנעני למוזיקה של הארצות דוברות הערבית שמהן באנו הייתה השפעה עצומה על המוזיקה המזרחית. המוזיקה היא מעל לפוליטיקה ואפשר לשיר ללא גבולות השרה גילה גמליאל 90 צילומים: אלעד ממתיהו, משה שי, פלאש