שביעי

30.11.18 | כ"ב בכסלו תשע"ט | 332 גיליון שביעי | 48 איתמר מרילוס ס י פ ו ר מההפטרה יעקב, איש שכבר עבר בחייו הארוכימ לא מעט, יוצא למ עו הקשה מכולמ - לא אל מעבר לימ, אלא אל בני ביתו שעזבו אותו, אל הש כנה בדלת ממול, אל קרקעית זיכרונותיו. הוא פרופ ור בדימו , יליד ברלינ, איש כעו ומתגעגע, ועכשיו הוא מפנה את מבטו הרחק לאחור. אינ איש לצידו. פעמיימ התגרש, ובניו התרחקו ממנו כל אחד לחייו ולמקומ אחר בארצ. בר, שכנתו הצעירה, מחליטה לעודד את רוחו, והמפגש ביניהמ מוליד מ ע בינ תח נות של ישראליוּת משו עת וח רת מרכז: מערב קריוקי אל יישוב קטנ בגליל, מווילה מפוארת בהרצלייה פיתוח אל דירת שיכונ בדימונה ואל זוג חוזרימ בתשובה, ומהמ אל נזיר בודהי טי ששב מהמזרח לביקור. ברקע מתלקחת מלחמה בצפונ, וכנגדה ובינ הקרבות המשפחתיימ אולי יעלה ח ד קטנ: שני זרימ יתקרבו זה אל זה. עיוני אי"ה: עיון בעין אי"ה הרב גיל דביר עמ' 279 / ' הוצאת 'דברי שיר הרב קוק להמונים ר"מ בישיבת • סביב פרשיות השבוע ומועדי השנה הסדר מביא את עין אי"ה בשפה ברורה וקולחת יונתנ ברג הרחק מעצי התרזה / עמ' 267 / ' הוצאת 'עמ עובד ה פר עינ אי"ה שחיבר הרב קוק זצ"ל כולל פירושימ על רבות מהאגדתות שבת למוד )ובעיקר אלה שבמ כת ברכות ושבת(. פרימ רבימ של הרב קוק מתאפיינימ בשני קשיימ מרכזיימ: א. כתיבה בשפה מליצית ששונה משמעותית מצורת הכתיבה היומ. ב. מהלכימ רוחניימ ולוגיימ, שדורשימ ריכוז רב והבנה של הטק ט צעד אחרי צעד כדי לקבל תמונה מלאה של מה שנכתב. לעומת זאת, ה פר עיוני אי"ה כתוב בשפה מעט יותר ברורה לקורא בנ זמננו ואינ 'חובה' ללמוד את כל הטק ט כדי להבינ את מה שנכתב. אפשר לבחור פ קה או נושא אקראי וליהנות ממה שנכתב בו. אולי זו אחת ה יבות שבלא מעט ישיבות ה פר הזה נחשב לפופולארי. הרב גיל דביר, ותיק הרמי"מ בישיבת הה דר אמי"ת 'אורות שאול', מלמד שנימ רבות את עינ אי"ה והפירוש שלו שוטפ וקולח. בניגוד ל פר המקורי שבנוי ביב מ כתות, הרב דביר בחר קטעימ רלוונטיימ על פי פרשיות השבוע והמועדימ. ככ ניתנ ליהנות מנ ה פר בכל שבוע, ולהפוכ אותו לאקטואלי ביב שולחנ השבת והחג. הוא מביא בכל אחד מהקטעימ את דבריו של הרב קוק ואז מ ביר בקצרה את דבריו של הרב קוק. ה ידור של ה פר ביב מעגל השנה הוכיח את עצמו כבר בעת כתיבת השו רות האלה, כשפגשתי את דבריו של הרב דביר על חג החנוכה המבו ימ על דברי הגמרא במ כת שבת: "כבתה אינ זקוק לה ומותר להשתמש לאורה", הנאמרימ לגבי נרות חנוכה )כאנ אגב, ישנה טעות בה פנייה של הרב דביר, המקור הוא בפרק ב' בפירוש של הרב קוק ולא פרק א'(. הרב קוק מפרש את המשפט הזה ביח שלנו אל חכמות זרות. הטענה שלו היא, שבכל דור חכמימ מאמצימ דעות שונות כדי להראות שהתורה רלוונטית לכל מציאות )למשל היח לאבולוציה - תיאוריה שהרב קוק טרח להראות שהיא לא ותרת בהכרח את התורה(. הרב קוק ממשיכ את הטענה הזו ואומר שאמ תיאוריה מדעית-תרבותית פ קה להיות פופולארית, אזי "כבתה אינ זקוק לה" כלומר, אינ שומ יבה להמשיכ להדגיש שהתיאוריה הזו יכולה להשתלב עמ המ ר של התורה. הרב דביר מ יימ את הפירוש במילותיו שלו, שבימי הח נוכה כדאי לזכור שיש הבדל בינ תפי ות שיכולות לה תדר עמ הדת היהודית, לבינ תפי ות שהנ מהותיות לדת היהודית. אכנ רעיונ יפה ומורכב, ויחד עמ זאת הה בר פשוט וקל להבנה. יש המונ נושאימ ב פר כדרכו של הרב קוק: לאומיות ואוניבר אליות, מקומנ של שאיפות הלב בחיימ, להט רגשי מול מחויבות להל כה, חינוכ, שינוי קיצוני בחיימ לעומת שינוי הדרגתי ועוד. פר הממשיכ יפה את המגמה של השנימ האחרונות - להביא את הרעיונות • המורכבימ של הרב קוק לציבור כולו.